(צילום: Getty) (צילום: ספורט 5)
(צילום: Getty) | צילום: ספורט 5

יאללה בלאגן! וואו איזה מירוץ מטורף! רכבת הרים רגשית בשביל הנהגים והאוהדים, או כמו שלואיס המילטון סיכם זאת יפה: זה היה כמו משחק ״נחשים וסולמות״. רגע אחד אתה למעלה ושנייה אחרי למטה. בתנאים המשתנים הכה קשים בהוקנהיים, המרחק בין Hero ל- Zero מעולם לא היה קטן יותר. כל טעות הכי קטנה של הנהג (או הקבוצה) עלתה במחיר יקר ומיידי והאתגרים נזרקו האחד אחרי השני ללא הפסקה מהזינוק ועד לסיום. ממש מירוץ הישרדות.

 

אז ורסטאפן יזנק מעכשיו גרוע בכוונה? כל מירוץ שהמנצח מתחיל בהתדרדרות לאחור הוא מירוץ טוב. תוסיפו לזה סבסוב 360 מעלות עם סליקס על מסלול חלקלק וזה רק מראה עד כמה אפילו המנצח היה קרוב לאסון. כל הסופ״ש בהוקנהיים היה מוזר ברמה היסטורית. מזג האוויר עבר מטמפרטורות ממיסות של 40 מעלות ביום שישי לטמפרטורות רגילות בשבת ליום סגריר, קריר וגשום ביום המירוץ. אם אוהדי פרארי עברו שברון לב בדירוג, אז מעגל האוהדים הפגועים התרחב במירוץ על מסלול שהיה בזינוק רטוב, התייבש, התרטב ושוב התייבש.

 

באופן נדיר ביותר חזינו בהמילטון מבצע טעויות בגשם ונופל ממצב של הובלה לסיום בזנב הטור (או במיקום התשיעי תלוי ערעור של אלפא רומיאו על העונשים ששני נהגיה קיבלו לאחר המירוץ). כוכב נוסף של המירוץ לטעמי היה לקלר שתקף והתקדם מהמיקום העשירי על הגריד למיקום השני ותקיפת המילטון בהובלה, אבל כמו לואיס, מי שדוחף - מסתכן ולקלר (שהפגין באותו מקום בו התרסק ולפני כן, את אחת ההצלות המרשימות שראיתי בשנים האחרונות) החליק לבסוף בכניסה לשתי הפניות האחרונות וסיים בקיר. המילטון גם עשה זאת באותה נקודה (אך כמובן היה בר מזל להמשיך), כמו גם הולקנברג אחרי שמצא את עצמו בחוד. אמרתי כבר שההבדל בין גבורה לפרישה בתנאים משתנים שכאלה הוא זעיר?

 

ולטרי בוטאס בוודאי מאוכזב אף יותר מלקלר. בשלבי סיום המירוץ הוא מצא את עצמו במצב הנדיר שבו המילטון מחוץ לנקודות בעוד הוא בחוד וכל מיקום שירוויח יחתוך עמוק לתוך היתרון של לואיס באליפות ואף עשוי לפתוח אותה מחדש או לפחות לשפר את המצב שלו (בוטאס) לקראת החלטה של מרצדס לגבי עתידו. ולטרי נהג עד לנקודה זו מירוץ זהיר למדי וכל פעם נפל לאחור מהמילטון, אולם ברגע שההזדמנות הגדולה הגיעה, הוא ניסה לתקוף את סטרול ובדיוק כמו המילטון חטף אוברסטיר אלים ובלתי ניתן להצלה בפנייה הראשונה. לבי עמו. ההתרסקות הזו הכריעה סופית את האליפות וכנראה את עתידו. איך לואיס הצליח לפספס את הקיר ובוטאס פגש אותו? מזל כבר אמרתי?

 

האלוף

 

מסתבר שהמילטון היה בספק לסופ״ש בגלל מחלה(?), אבל הוכיח את היכולות שלו ובעיקר הבטחון העצמי, וברגע האמת בדירוג לקח עוד פול. נכון שפרארי, שהראו ביצועים מאד תחרותיים, סבלו משתי תקלות טכניות ברגעי האמת (לא יודע כמה שערות יוותרו על ראשו של בינוטו בסיום העונה), אבל עוד לפני כן המילטון הוביל על בוטאס. גם במירוץ לואיס הפגין את היכולות שלו בתנאים משתנים. הוא הגדיל את היתרון שלו על בוטאס ולמעשה עד לתאונה המפתיעה באצטדיון, הייתה לי תחושת אכזבה, שכן ציפיתי מורסטאפן, שיתקוף הרבה יותר. בדיעבד, מקס נהג את אחד המירוצים הבוגרים והאחראים ביותר שראיתי ממנו. עד לתאונה של לואיס, הנצחון שלו היה נראה בטוח. איזור הבלימה באצטדיון לשתי הפניות האחרונות היה מלכודת שכל טעות קטנה בה, זיכתה את הנהג בשייט קצר אל העפר והקיר הקרובים. הקטע הטכני הזה כולל בחובו שינויי כיוון יחד עם שינויים בזוית השפיעה של המסלול וברטוב אסור היה לטעות שם.

 

לקלר היה בדרך הבטוחה מבחינתי לזכייה בנהג המירוץ, אבל יישאר בעיקר עם תחושת החמצה, במיוחד לאור המקום השני של פטל שזינק אחרון על הגריד. היה זה עוד סוף שבוע בו שארל שם בצל את סבסטיאן ומפגין ביצועים נהג מספר 1 עבור פרארי. המירוץ הפך את הכל ואולי יחזיר את הבטחון העצמי של פטל.

 

נהג המירוץ חייב ללכת לטעמי לקוויאט. אמנם ורסטאפן ניצח, אבל זאת לא הייתה תצוגת נהיגה וירטואוזית שלו נוסח ברזיל 2016. גם סטרול הוכיח לכל המלעיזים (ואני בראשם), שאולי הארנק של אבא מאפשר לו דברים שלא אפשריים לנהגים אחרים, אבל יש לו גם יכולות נהיגה, שאפשרו לו להגיע עד לפה. קוויאט העונה הוא נהג אחר. ייתכן שהטורו רוסו היא מכונית טובה והביצועים של רוקי כמו אלבון בהחלט תומכים בכך, אבל קוויאט משלב ביצועים עם נהיגה אחראית כפי שלא עשה מעולם והיו לו יותר הזדמנויות מחרב הנהגים. זה פשוט יפה לראות ומגיע לו כל הקרדיט.

 

היו אינספור אירועים במירוץ, אבל כמה מחייבים התייחסות. העונש הכספי לפרארי על שחרור מסוכן של לקלר בפיטס לפני אחת ממכוניות ההאס, הינו מחד רעיון טוב (ענישה לקבוצה במקום לנהג), אבל מוזרה לאור אירוע השחרור של ורסטאפן בפיטס בסילברסטון, שהסתיים ללא כל ענישה כלל. הייתה גם הענישה של המילטון על כניסה לפיטס מאחורי הסימון, שהינה ברורה למדי, אבל מעלה באוב את מה שקרה בדיוק באותו מקום לפני שנה. נקודה מעניינת נוספת היא שעושה רושם שאחרי אירועי אוסטריה (וקנדה?) - עקיפות בקו הפנימי תוך יצירת מגע, הוכרעו כחוקיות וטוב שכך.

 

קבוצה שיחסית אכזבה בהוקנהיים מבחינת הביצועים הייתה מקלארן, למרות שסאיינז הצליח שוב להשיג תוצאה טובה לאחר מירוץ מלא באירועים, כולל עצירה ממוזלת מטר מהקיר עם גלגל בחצץ. אין מה לומר, הוא פורע שטרות העונה, אבל לרב איך שהוא לא מככב על המרקע. נוריס סבל מתקלה לפני המירוץ ובמירוץ, אבל בסה״כ לאורך כל הסופ״ש בתנאים השונים כל כך, ציפיתי ממקלארן שידחפו חזק את שלושת הגדולות, וזה לא קרה. מצד שני, רנו היו מוכנים לחתום על תוצאה כמו של מקלארן, לאחר תקלה לריקארדו וריסוק ממיקום שלישי עבור הולקנברג. הפרצוף של אביטבול, מנהל הקבוצה, לאחר ההתרסקות של ניקו, סיכם לא רק את המירוץ הזה אלא את כל העונה עד עכשיו של רנו.

 

עונשים

 

אלפא רומיאו הפתיעו לטובה במהלך כל הסופ״ש בתנאים שונים. אפשר לסמוך על רייקונן להופעה סולידית, אבל ג׳יובנצ׳י מראה ביצועים משופרים ובטחון גדל ואולי בכל זאת יצליח להציל את הקריירה שלו. קשה להעריך עד כמה אלפא היו תחרותיים במירוץ יבש, אבל העונש אחרי המירוץ מרגיש אכזרי במיוחד. העונש אמור להיות עונש עצירה של 10 שניות ואפילו אם הוא מחוייב בתקנות, הרי שבמהלך המירוץ הם היו יכולים לבצע אותו במחיר נמוך בהרבה מעונש תוספת 30 השניות לאחר הסיום. זו סוגיה שכנראה תגיע לביה״ד בערעור, אבל ברגע כתיבת שורות אלה קשה לי להעריך מה יקרה.

 

האס מסרבים להפסיק לככב מכל הבחינות. אם הקבוצה קיוותה לסופ״ש מייצג בו יוכלו לבחון את המכונית המקורית מתחילת השנה מול המכונית המעודכנת, אז הם קיבלו את הסופ״ש המשוגע ביותר שזכור לי וקשה לי לראות כיצד הם יצליחו להכריע כאשר כל פעם מכונית אחרת תפקדה טוב יותר באופן לא מובן. משום מה זה הזכיר לי כיצד קולין צ׳אפמן האגדי מלוטוס תיאר את הנהג האגדי שלו לא פחות – רוני פיטרסון. צ׳אפמן סיפר שהקבוצה הייתה מנסה לעשות שינויים די מהותיים במכונית ושולחת את פיטרסון לבדוק על המסלול. פיטרסון היה קובע את אותם הזמנים בדיוק וכשנשאל להבדלים היה מתקשה להגיד יותר מאשר המכונית בהיגוי יתר או בתת היגוי וצ׳אפמן היה תולש את שערות ראשו מרב תסכול, אלא שבסופו של דבר פיטרסון היה זוכה בפול ומנצח ואי אפשר היה לכעוס עליו. אני מודה שזו שערוריה מבחינתי להזכיר אגדה נוסח פיטרסון בהקשר של האס ונהגיה. גם במירוץ הזה, למרות כל מה שקרה, הנהגים הצליחו להתנגש, אלא שלמזלם, לא נגרם נזק מהותי ושניהם סיימו בנקודות. לא אתפלא אם שטיינר יוציא את כל התסכול שלו על ראשיהם. שייקח פטיש ויבדוק את הבטיחות של הקסדות שלהם בזמן שהם חובשים אותן.

 

העונש לאלפא רומיאו עזר לא רק להאס ולהמילטון, אלא הקנה את הנקודה הראשונה העונה לויליאמס ולרוברט קוביצה. מירוץ משוגע שכזה הוא הסיכוי הטוב ביותר שלהם לנקודות, אבל אני מודה שלא ראיתי בשידור כיצד קוביצה סיים לפני ראסל. זה מעניין כי ייתכן שבחוזה של קוביצה ישנם תנאים לסיומו אם הנהג או הקבוצה לא מצליחים להשיג תוצאות מסויימות וייתכן שההצלחה הזו תמנע מויליאמס להחליף אותו אפילו אם ירצו.

 

 

אז מה ניתן ללמוד מהוקנהיים? לא הרבה. לפי דעתי מרצדס היו עסוקים יותר בשינויים שעשו בגלל החום מאשר בביצועים המקסימליים ולכן הביצועים היחסיים הטובים של פרארי ורד בול עשויים להטעות. פרארי ללא ספק ספגו מכה קשה באמינות המכנית, אבל לפחות זה לא קרה במירוץ. רד בול והונדה השיגו כבר את הנצחון השני שלהם השנה והמטרה של 3 נצחונות נראית כבר קרובה ואפשרית. אולי אפילו מקום שני עבור ורסטאפן באליפות!

 

אז מה ניתן ללמוד מהוקנהיים? לא הרבה. לפי דעתי מרצדס היו עסוקים יותר בשינויים שעשו בגלל החום מאשר בביצועים המקסימליים ולכן הביצועים היחסיים הטובים של פרארי ורד בול עשויים להטעות. פרארי ללא ספק ספגו מכה קשה באמינות המכנית, אבל לפחות זה לא קרה במירוץ. רד בול והונדה השיגו כבר את הנצחון השני שלהם השנה והמטרה של 3 נצחונות נראית כבר קרובה ואפשרית. אולי אפילו מקום שני עבור ורסטאפן באליפות!