מוטו GP הולנד - מדינה בסערה

ניתוק מהעולם וכאבי רגליים
פרט לשידור של מקצי הדירוג בשבת והמירוצים ביום ראשון, זכיתי להזמנה אישית מיוחדת להתארח בקבוצת אקסטר סוזוקי שמאז תחילת העונה לא הצליחה לתרגם את ההצלחה האדירה שלה מהעונה הקודמת עם מאבריק וינאלס ואליש אספרגרו לתוצאות טובות ודווקא רוע המזל פגע ברוכב הספרדי הצעיר שלהם, אלכס רינס שחזר בדיוק מפציעה למירוץ הזה וכמובן הכוכב הבלתי מעורער של הקבוצה, האיטלקי אנדראה "המטורף" יאנונה שמיעט להראות את פניו במוטורהום של הקבוצה, בקושי לארוחות המשותפות עם הצוות. אביו שמנהל את ענייניו מטווח קרוב יחד עם עוד יועץ אישי צמוד אחד, נראו נכנסים ויוצאים בדלתות האוטומאטיות של המוטורהום עשרות ואולי מאות פעמים במהלך סוף השבוע כולו. משלחת העיתונאים הישראלים שהוזמנה כאורחי סוזוקי, מצאה בית חם אמתי עם אירוח לבבי החל משעה 0800 בבוקר ועד לאחרון המכונאים שעזב את המסלול. הכניסות והיציאות החוצה מאותו "בסיס צבאי" של סוזוקי לשיטוטים ארוכים במרחבי הפאדוק, גרמו לתחושת ניתוק מהמציאות ומהשעון. מעבר לכל מוטורהום הסתתרו עוד כמה ובתוכם אנשי צוות, אורחים, אנשי תקשורת וסתם מזדמנים אקראיים שהציפו וכבשו כל פינה ולא הרפו מנערות המיטריה במיוחד בגשם ודאגו להנציח את הפגישות איתן. לו היו נמדדים המרחקים שאותם הלכתי באותו יום, אני בטוח שמד המרחק היה מורה על מספר דו ספרתי של קילומטרים. למזלי הרב, הולנד השטוחה היטיבה איתי ולא נאלצתי לטפס על הרים וגבעות פרט לטיפוס למרכז התקשורת בכדי לשוב לעמדת השידור שלי וללקט מידע שזרם לשם ללא הרף מכל קבוצה בכל הקטגוריות. השעות חלפו במהירות מסחררת, מאות ואלפי הפרצופים שחלפו על פני היו מוכרים בחלקם והיו רבים אחרים שלא, אבל האווירה המיוחדת חיברה שם את כולם ואותם אלפים הבינו שהם נמצאים במקום שבו מיליונים רבים בעולם היו רוצים להיות בו, במרחק נגיעה מהרוכבים והאופנועים המופלאים שעליהם הם רוכבים. המגבלות היחידות של כל מי ששוטט שם היו הסוללה של הטלפון הסלולארי והכאבים ברגליים אחרי שעות של שיטוט. אבל הרגליים עוד ינוחו בלילה, כעת צריך לנצל כל רגע פנוי בכדי לספוג את האירוע ולהבין את עוצמתו.