בביקורי האחרון ברומא החלטתי לראות כיצד נראה מוסך מקומי טיפוסי ואיזה "אוצרות" מסתתרים בתוכו. לשם כך השכמתי קום מוקדם בבוקר וכבר בשעה 07:00 התייצבתי בשערי מוסך מקומי ממתין ומצפה בקוצר רוח לראות באיזה מכונית או ווספה יגיעו בעלי המוסך.
ראשון הגיע אנטוניו נוהג בלנציה סקורפיו משנות ה-70 מדוגמת להפליא, יפיפה. לפי צלילי האגזוזים אפשר היה להסיק כי כמות הסוסים המוצהרת עברה את כמות הסוסים המותרת באורווה. הוא כמו איטלקי טיפוסי עם שכבת ג'ל נדיבה מרוחה על שיערו וחיוך ענק זרק לעברי "בון גורנו בנבינו" כי כאלו הם האנשים שם פשוט נחמדים .
בטרם אגלה לכם מה נגלה לעיני ברגע שנפתחו שערי גן עדן (להלן שערי המוסך) חייב אני לבקש ממכם סליחה ומחילה על הפנטזיה שמכרתי לכם עד עכשיו, שכן המקום היחיד שבה הסצנה אותה חוויתם לפני רגע התרחשה במוחי הקודח ובליבו של אדם מאוהב.
בחזרה למציאות שלנו
רומא בסיפור הזה היא לא רומא בקושי אזור התעשיה בפ"ת, את האספרסו המפורסם החליף קפה שחור בוץ מפינגן, והגיבורים בסיפור הזה אנטוניו ולאונרדו הם בעצם גיא וברוך. אך מה שכן זהה בין הפנטזיה שלי למציאות המלאבסית הם הרכבים איתם הגיעו השניים באותו בוקר ולמרות זאת ואולי בגלל כל זאת הם כן סוג של גיבורים מוטורים לפחות בארץ הקודש.
בארץ קטנה כמו שלנו מוסך "אוטו איטליה" מהווה סוג של בית מקדש מוטורי לחובבי הרכב האיטלקי ולא בכדי, המקום שורץ רכבים איטלקים קלאסים וחדשים כאחד. האווירה והאנרגיה השוררת במקום לא היו מביישים אף סדנא איטלקית אוטנטית ככל שתהיה.
כבר בשניה הראשונה שנפתחו שערי המוסך אפשר היה להבין שמדובר במשהו יוצא דופן לחלוטין מהנוף ה"מוסכי" הסטנדרטי אליו הורגלנו. אני לא מדבר רק על הסדר והניקיון שגם אלו מרשימים ביותר ולא על הידע העצום של צמד החברים שהחליט להגשים חלום ילדות ולפתוח מוסך על טהרת ארץ המגף. אני מדבר על מה שנמצא על הליפטים! על הליפט הראשון ניצבת בגאון אלפא ג'וליה ספיידר יפיפה וקלאסית משנות ה-50 במצב תצוגה מוזיאוני. על הכנפיים הקדמיות פרוסות שמיכות הגנה אשר שימשו את ה"דוקטורים" שיעבירו את המנוע ניתוח מנוע פתוח אותה עתידה המכונית לעבור. וגיא כמו רופא גאה לוחש לי "רק אני מטפל בה" הגישה אליה מותרת רק לאחד ולי ברור כמה ידע אהבה ומקצוענות הדבר דורש.
לצידה והפעם על הקרקע עומדת לנציה s4 כאשר חלקה האחורי מונף באוויר. מי שאמון על מחלקת הלנציות הוא לא אחר מאשר ברוך, אנציקלופדיה מהלכת בכל הקשור למותג בכלל ולזו בפרט. הלנציה הזו היא שריד נדיר מתקופת מרוצי הראלי גרופ b , אותה הקטגוריה אמתנית שבסופו של דבר מספר ההרוגים בקרב הנהגים והצופים הביא לסגירתה ובכל זאת כמו שהתקנון בזמנו דרש מספר רכבים שכאלו עברו הסבה קלה ומצאו דרכם באופן חוקי לחלוטין לכביש הציבורי וחלקן אף מסתובב כאחד המכונית על כבישי ישראל. למכונית שילדת צינורות ומערכת טורבו משולבת סופרצ'ארג'ר נדיר ביותר.
אם בשלב זה עדין לא התחברתם לשיגעון תרשו לי לחדד המקום הוא גם הבית הבלתי רשמי של חובבי המותג אבארט ומבירור קצר מסתבר ש גם "בעל הבית השתגע" ולגיא יש אחת שכזו והוא מדבר עליה כאילו היתה בת זוגו.
קשה עד בלתי אפשרי לסכם ביקור מופלא במוסך הנדיר הזה, כי הוא גן עדן לחובבי הז'אנר. הפסטה מהפנטזיה שלי התחלפה חיש מהר לבורקס שגיא קנה במאפיה הסמוכה ואני בחיוך ענק חושב לעצמי אם הבורקס מגיע עם קצת שמן מנוע ונוזל בלמים אז יאלה למה לא כי בסופו של יום "אוטו איטליה" זה הכי איטליה שיש לנו חובבי הבנזין ואת הפנטזיה על אנטוניו ולאונרדו נשאיר לנשים שלהם אנחנו פה בישראל זכינו בברוך וגיא ולהם מגיע יישר כוח.
