ניסוי צמיגים במונטריאול

ככה יוצא שכל אחת משלושת הקבוצות הגדולות, חוששת מאספקט אחר במירוץ. מרצדס מהצמיגים, פרארי מהכוח החשמלי ורדבול מהכוח בכלל. עדיין, קשה לראות קבוצה אחרת מדאיגה אותן. אם במונקו צפיתי לפורס אינדיה בעיות, הרי שבקנדה היא מועמדת מובילה לתואר הטובה מבין כל השאר. ראשית כל הקבוצה מבינה את המכונית בצורה נהדרת ואת השימוש שלה בצמיגים. היכולת לכוונן את המכונית למהירות גבוהה על חשבון ההצמדה ועדיין להישאר תחרותיים ומבלי לפגוע בשחיקת הצמיגים, תמיד הייתה החוזקה של הקבוצה הזאת וקשה לחשוב על מסלול בו זה יותר אקוטי מאשר במונטריאול. קבוצה נוספת שאמורה להיות חזקה יותר מאשר כרגיל (הכל יחסי) היא סאובר, שסובלת בתחום ההצמדה האווירודינמית ולכן סובלת פחות היכן שהיא מצומצמת. במונקו סירוטקין טען שוויליאמס ביצעו איזו פריצת דרך, אבל מצד שני הם סבלו מבעיות קירור הרסניות במירוץ עצמו. קבוצת רנו בוודאי תהיה תחרותית, אבל כוחה הוא דווקא בהצמדה ובפניות מהירות. בדומה גם קבוצת האס אמורה לסבול ובמיוחד לאור הבעיות שהיו להם שנתיים עם הבלמים. מקלארן עשויים להתברר כמתחרים החזקים ביותר של פורס אינדיה, למרות שהם לא הוכיחו עדיין יכולת טובה מבחינת מהירויות בתנאי הצמדה נמוכה. ההפתעה של הסוף שבוע עשויה לספק קבוצת טורו רוסו הקטנה, שבהנחה שמנוע ההונדה החדש אכן יהיה משופר, הוכיחה שחיקה נמוכה של ההייפר במונקו ומהירות מספקת בבחריין.