"כנראה שנתראה שוב בשנה הבאה": מרסל בולבאט התאהב בישראמן

לכתבות נוספות באתר שוונג לחצו כאן

שלושה ניצחונות רצופים בחצי המרחק. שיא מסלול שנשבר שוב. ועדיין, מרסל בולבאט לא ממהר להכתיר את ההופעה שלו בטויוטה לנד קרוזר צ'אלנג' ישראמן 2026 כטובה ביותר שלו. רגע אחרי שחצה את קו הסיום באילת בזמן של 4:13:36 שעות, חמש שניות מהר יותר מהשיא שקבע בעצמו בשנה שעברה, הטריאתלט הגרמני נשמע מותש, פיזית ונפשית, אבל גם מחובר מתמיד לתחרות, למסלול ולקהל הישראלי.

"אני מרוסק לגמרי", הוא אומר בחיוך עייף בשידור החי בפאנל של ערוץ הספורט. "הרגליים במצב נורא".

צפו בראיון המלא עם מרסל בולבאט:

הריצה של בולבאט מול איתמר אשד הייתה אחד הרגעים הזכורים של התחרות. שניים מהרצים החזקים על המסלול, קרב ראש בראש שנמשך עמוק לתוך חצי המרתון. אבל בניגוד למה שנראה מהצד, בולבאט מודה: זה לא היה קרב מהיר.

"15 הקילומטרים הראשונים היו די איטיים ביחס לשנה שעברה", הוא מסביר. "ואז החלטתי לתקוף. למזלי הוא לא הצטרף אליי שם". לדבריו, רגע ההתקפה לא הגיע מתוך תחושת עוצמה מיוחדת. אלא דווקא מתוך ניצול תנאי המסלול:
"הייתה עלייה, ניסיתי ללכת שם קצת יותר מהר מבעבר - וזה עבד".

אסטרטגיה מנטלית בירידה

מי שצפה מהצד הבחין שבחלקים מהריצה, כאשר אשד היה צמוד אליו, בולבאט לא מיהר למשוך. גם כאן, הוא מודה שהיה מדובר בהחלטה מודעת. "כן, זו הייתה אסטרטגיה. סוג של משחק", הוא אומר בכנות. "לא רציתי לעשות את העבודה. ידעתי שאם אני אמשוך - הוא יישאר מאחוריי. כנראה שהוא עשה בדיוק אותו דבר. רציתי שהוא זה שיעבוד". בסופו של דבר, בקילומטרים האחרונים, הגרמני הרים הילוך, פתח פער והכריע את הקרב.

ההפתעה בשחייה והתחושות המעורבות

אחד השינויים המשמעותיים השנה היה השחייה ללא חליפות בקטגוריית העילית, בעקבות טמפרטורת מים של 22.7 מעלות. עבור בולבאט, שלרוב מגיע עם חיסרון קטן בשחייה, זו הייתה דווקא נקודת אור.

"האמת? זה היה די טוב עבורי", הוא מחייך. "בדרך כלל אני יוצא דקה-דקה וחצי מאחור. הפעם יצאתי מהמים יחד עם איתמר ושחר עגור. אין לי על מה להתלונן"

למרות הניצחון והשיא, בולבאט מפתיע בכנות שלו: "זה כנראה לא היה המרוץ הכי טוב שלי כאן. היה קשה יותר משנה שעברה". הוא מפרט: "בשעה הראשונה על האופניים הרגשתי טוב, כנראה אפילו חזק מדי בשבילי. אחרי זה הגיע הסבל. וגם הריצה - הרבה יותר קשה משנה שעברה".

ועדיין, הוא מודע להישג: "כן, שברתי שוב את השיא. אני מבין את זה. אבל ההרגשה? לא הייתה מדהימה. רק בשנה שעברה בצ'אלנג' גדנסק הרגשתי באמת טוב יותר".

חופשה עם מספר על החולצה

אז למה בעצם לחזור לישראמן, שנה שלישית ברציפות? עבור בולבאט, התשובה פשוטה. "כמו שאמרתי גם בשנה שעברה - קבלת הפנים כאן כל כך חמה”, הוא אומר. "אני באמת נהנה מזה. הימים שלפני התחרות מרגישים לי יותר כמו חופשה מאשר מרוץ. והמסלול? הוא מתאים לי". גם מזג האוויר עבד לטובתו: "הרבה יותר טוב מהמבורג עכשיו. שם יש שלג ומינוס חמש. זה נורא".

בסוף הראיון, רגע לפני שהוא נגרר לאזור ההתאוששות, בולבאט משחרר את המשפט שכולם חיכו לו: "כנראה שנתראה שוב בשנה הבאה". אחרי שלושה ניצחונות רצופים, שיא מסלול נוסף וחיבור ברור לאילת - זו כבר לא רק הבטחה. זו כמעט מסורת.