(צילום: Getty) (צילום: ספורט 5)
(צילום: Getty) | צילום: ספורט 5

כל מי שמעורה בעולם הספורט המוטורי בכלל ובפורמולה 1 בפרט חשוף באופן מוגבל לסכומים שזורמים מצד לצד בין הקבוצות, המפרסמים והמארגנים. תמונת המצב בשנת 2018 פוענחה בימים האחרונים על ידי גוף שעוסק בניתוח המאפיינים הכלכליים בסבב, והיא משקפת בצורה די ברורה מה מתרחש מאחורי הקלעים בין נותני החסויות לקבוצות; הנתון העיקרי הוא, כי 45% מהכנסות ראשי הפורמולה 1 הגיעו מפרסומות המתנוססות על גוף המכוניות. במאגר הרשמי, יש סה"כ 6,000 עסקאות שנחתמו ב-15 השנים האחרונות עם 1,066 חברות ששילמו סה"כ 30 מיליארד דולר. בסיס המידע נוצר לשימוש של בעלי עניין שרשאים לנצלו על מנת לקבל מידע השוואתי אל מול יתר המפרסמים. כך למשל, אם מבשלת בירה מביעה עניין לפרסם על גבי מרצדס, היא יכולה לדלות מתוך הנתונים את הסכומים המדויקים ששולמו לקבוצה ע"י מתחרותיה מאז שנת 2004. מניתוח פרטני של המספרים עולה כי ההכנסות המשולבות של כל 10 הקבוצות ירדו בחמש השנים האחרונות בשיעור של 14.2%.

ענקית הנפט המלזית עקפה את פיליפ מוריס
עוד עולה מהנתונים כי חברות הדלק מהוות כוח דומיננטי מאוד בקרב נותני החסויות, כאשר בשנת 2018 החסות של ענקית הנפט המלזית 'פטרונאס' למרצדס הגיעה להיקף של 75 מיליון דולר. יחד עם זאת, זה לא הספיק בשביל להפוך את הקבוצה "לממומנת ביותר" – את התואר קטפה באותה השנה פרארי שתקציב החסות שלה נערם ל-176.6 מיליון דולר. הספונסר הגדול ביותר שלה היה יצרן הטבק 'פיליפ מוריס', ששילם סכום מוערך של 50 מיליון דולר בשנה.

הזיהום מהמרוץ -  תדמיינו מזגן פעיל ב-30 אלף בתים
עד לפני חמש שנים, עצם המחשבה שרכבי פורמולה 1 יהיו נקיים מפליטת מזהמים הייתה בגדר מדע בדיוני, אולם לאחרונה פורסם כי ראשי הפורמולה 1 התחייבו להפחית את פליטת הפחמן הדו-חמצני בשיעור של בין 20-50%. הסיבה לכך אינה טמונה בחרדתם הכנה לאיכות הסביבה, אלא הרצון לייצר דימוי ירוק כמניע לגיוס ספונסרים מסחריים. ההחלטה נתקבלה ע"י 'ליברטי מדיה' שרכשה לפני שלוש שנים את שידורי פורמולה 1 בסכום עתק של 8 מיליארד דולר ונאלצה בין היתר, להתמודד עם פרסום תוצאות מחקר שהצביע על רמת פליטת המזהמים הגבוהה במהלך העונה. הבדיקה העלתה כי המכוניות פולטות 256 אלף טונות של פחמן דו חמצני, כמות שוות ערך להיקף צריכת החשמל ב-30 אלף בתים.

התקציבים זולגים למתחרה החשמלית
חברת התעופה הממלכתית של סעודיה, הייניקן ותאגיד האלקטרוניקה בוש הם חלק ממותגי הענק ששילמו עשרות מיליוני דולרים עבור חשיפה במירוצים 'הירוקים'. כפועל יוצא, התחייבו בהנהלת הפורמולה 1 להעתיק בשנים הקרובות את המסלולים ולמקמם בסמיכות אחד לשני. זאת בשביל לצמצם את העלויות שכרוכות בשינוע הצוותים.

כרטיס כניסה של 120 מיליון דולר

התקציב המינמאלי שמושקע בתחזוקת קבוצת פורמולה, עומד לכל הפחות על 120 מיליון דולר. הכסף משמש בראש ובראשונה לתכנון המכונית, אולם לאחר מכן החברות לא מפסיקות לרשום המחאות נוספות. השינוע, הבנייה, התחזוקה והשכר לעובדים, מצטבר לכדי עשרות מיליונים והתקציב חוצה בקלילות גם רף של 300 מיליון דולר. על פי נתוני 2018  השקיעה חברת מרצדס 400 מיליון דולר ואילו יריבתה פרארי נפרדה מ-10 מיליון דולר נוספים. והיכן ממוקמת ויליאמס? דווח כי התקציב שלה עומד על 150 מיליון דולר, כאשר 20 מיליון מתוכם ישולמו ע"י יצרנית הטלפונים הסלולאריים "רוקיט". מצבת כוח האדם שמועסקת בפרומולה 1 גדולה במאות אחוזים מכל תחרות מוטורית אחרת; מספר המשרות המאוישות בכל קבוצה מתחיל ב- 400 עובדים (רייסינג פוינט), ומטפס ל-950 בפרארי. רנו למשל העסיקה 625 עובדים ואלפא רומאו – 400.

נקנקיות ב- 33 מיליון דולר
מקורות ההכנסה של החברה שמחזיקה בפורמולה 1, רחוקים מלהסתכם רק במכירת שטחי פרסום. על פי הדיווחים, הכנסותיה של 'טופקו' (חברת האם הקודמת) ממכירת מוצרים בדוכנים ובמכונות הפזורות ברחבי המסלולים, הכניסו לא פחות מ-33.9 מיליון דולר ב 2013.  חבילת האח"מ למשל, העשירה את הקופה בסכום עתק של 87.8 מיליון דולר. וכמה כסף נכנס מפרסום חוצות? לא פחות מ-259 מיליון דולר. אולם בסופו של יום, מנועי ההכנסות החזקים ביותר הם תשלומים עבור שידור ואירוח המרוצים. מקורות אלו הכניסו ב-2013 סכום עתק של 1.3 מילארד דולר.


סייע באיסוף הנתונים - עידו כנען, מנכ"ל חברת ' כנען רכב ', שעוסקת במיתוג רכבים.