קולין מקריי. כוכב ענק על מסלולי הראלי
קולין מקריי. כוכב ענק על מסלולי הראלי | צילום: ספורט 5

מבחינה סטטיסטית, תאונות אוויריות הן לא דבר שכיח כמו תאונות דרכים על הקרקע, אבל מדי כמה שנים כל העולם מקבל נוק אאוט למשמע טרגדיה שגובה את חייו של דמות ציבורית ידועה. קובי בריאנט היה כוכב NBA מהמעלה הראשונה בענף הכדורסל עם 5 אליפויות במדי קבוצת לוס אנגל'ס לייקרס, מדליות אולימפיות, שיאי נקודות, תארי MVP, פעילות פילנטרופית ועוד הישגים שקצרה היריעה מלתאר. בערך מהשנה השניה שלו על הפרקט, היה ברור לכל המעורבים שהוא יצוין בנשימה אחת עם אגדות כמו ד"ר ג'י (ג'וליוס ארווינג), לארי בירד, מייקל ג'ורדן, מג'יק ג'ונסון ועוד רבים וטובים. כמוהם, הוא פשוט קורץ מחומרים אחרים.

בעולם הספורט המוטורי אין הרבה קווים מקבילים בין נהגי מירוצים לשחקני כדורסל.  בעוד על הפרקט עומדים חמישה שחקנים שתומכים אחד בשני ונשענים על כימיה מיוחדת שמאפשרת להם לפצח את חומות ההגנה של הקבוצה היריבה (או להעמיד מנגד הגנה מבוצרת), נהגי מירוצים לעומת זאת חיים בעולם מנותק בתוך מעמקי התת מודע של עצמם, מבודדים כאינדבדואלים בתוך כלוב הגנה מסיבי פחמן, שועטים במאות קמ"שים ורק לעתים נדירות משתפים פעולה עם חבריהם בזמן אמת מתוקף הוראות הקבוצה והמאמן הראשי. לא לחינם, נהגי מירוצים מתנהגים לעתים כמו סוציומטים מוחלטים. הם חיביים להיות כך כדי לשרוד בתוך הקרקס המוטורי המטורף הזה.   

שנה גורלית

ב-1993 כשקובי בריאנט היה בן 15 והחל למשוך תשומת לב כשחקן כדורסל מצטיין בתיכון, קולין מקריי, הסקוטי המעופף, נהג בשביל קבוצת סובארו והחל לקצור הישגים על גבי סובארו לגאסי ולאחר מכן עם סובארו אימפרזה טורבו. בין 1993-1994 הפגין יכולת יוצאת דופן, תעוזה, נחישות וכשרון והיה מרחק נשימה משיא הקריירה שלו ב-1995 עם זכיה באליפות ה-WRC. מקריי, כמו בריאנט, הגיע ממשפחה של ספורטאים, כך שהיכולת לעמוד בלחצים על הבמה הגדולה ביותר הייתה מקודדת אצלו עמוק בגנים; אביו, ג'ימי מקריי היה אלוף בריטניה למירוצי ראלי חמש פעמים ואחיו אליסטר מקריי היה נהג ראלי גם הוא (אם כי פחות מוצלח ממנו). מקריי הוא גם הנהג הבריטי הצעיר בתולדות ה-WRC שזכה באליפות העולם, בגיל 27.  

באותה השנה בדיוק, מעבר לים, נבחר בדראפט היישר מהתיכון באירוע שנוי במחלוקת קווין גארנט, שככל הידוע השפיע מאוד על ההחלטה של קובי בריאנט להרשם לדראפט ב-1996 אחרי שחוזר על ידי מספר קבוצות. על אף הביקורת על חוסר בשלות, בריאנט צעד בעקבות גארנט, נבחר על ידי שארלוט במקום ה-13 ועבר בטרייד מיידי ללוס אנגל'ס לייקרס. כל האירועים האלו היו הצגה משנית לעוד משהו שנחקק אצלו ברזומה - הוא נרשם בספרי ההיסטוריה בתור הגארד הראשון שנבחר היישר מהתיכון ל-NBA בגיל 17 בלבד.  אחריו עשו זאת כל אחד בעמדה שלו גם ג'רמיין אוניל ואפילו מיודענו אמרה סטודמאייר ב-2002, בין השאר.

בדיעבד, רצף אירועים חשובים התרחשו בספורט ב-1995-6: מיכאל שומאכר זכה באליפות הפורמולה 1 השניה שלו בקבוצת 'בנטון', יוסטון רוקטס זכו באליפות ה-NBA אחרי שמחצו את אורלנדו 4-0, שטפי גראף זכתה ב-3 מתוך 4 תארי הגרנד-סלאם של השנה וסאן פרנסיסקו זכתה בסופר בול. זו הייתה שנה רוויה דרמות מקצה לקצה, אבל היא גם בעיקר סימנה את עלייתם של 2 כוכבים משתי מסגרות נפרדות שבלטו מעל כולם יחד עם עוד קומץ ספורטאים מובחרים. 

סוף טראגי לכוכבים

התאונה הקטלנית של קובי בריאנט אולי לא הייתה קשה כל כך לעיכול אלמלא על רצפת המסוק הייתה גם בתו בת ה-13 שנהרגה יחד עימו. אין דיווח משתק יותר ממוות בגיל צעיר כל כך של ילדים שעוד לא ראו שום דבר בחייהם. קובי ברייאנט גם מצטרף בכך לעוד שורה של ספורטאים וידוענים שנהרגו בתאונות אוויריות בעשורים האחרונים בנסיבות כאלה ואחרות לבד או עם בני משפחתם. אבל יותר מכולן, לפחות לשוחרי הספורט המוטורי היא מיד ניערה את תאי הזכרון והעלתה תמונות קשות שצולמו אחרי התאונה המצמררת של קולין מקריי ב-15 בספטמבר 2007.

מקריי הטיס בעצמו מסוק מסוג יורוקופטר לא הרחק משטח המגורים הנרחב של משפחתו בסקוטלנד. לפי ממצאי החקירה, מקריי ניסה לבצע תמרון בגובה נמוך מאוד, וככל הידוע צלל המסוק בפתאומיות ויצא מכלל שליטה. מקריי התרסק יחד עם בנו בן ה-5 ועוד שני נוסעים, כולל חבר של בנו, ילד כבן 6. אף אחד לא שרד את ההתרסקות וקולין מקריי, אחד מהנהגים הטובים ביותר בכל הזמנים, נהרג בגיל 39 בלבד. 

מורשת

בניגוד לבריאנט שכיכב פחות או יותר עד שלהי הקריירה שלו, מקריי לא הצליח לשחזר את הישגיו משנת 1995 ונשאר עם אליפות יחידה באמתחתו. ולמרות זאת, אפשר לשרטט קו מחבר בין הכשרונות הנדירים של שני הספורטאים האלו, שכל אחד מהם הביא למגרש הפרטי שלו מחזות עוצרי נשימה. ביל וולטון, אחד מהסנטרים הטובים ביותר בליגת ה-NBA בשנות ה-70 וה-80, הגדיר פעם את את ד"ר ג'י כשילוב בין גאונות ל-Showmenship, שזה משהו כמו "תצוגת-על". לפחות מהזווית שלנו, זהו תיאור מדויק של שני האנשים המיוחדים האלה שהמריאו לאוויר כל כך הרבה פעמים בצורה ספקטקולרית, אבל בפעם האחרונה כבר לא חזרו.