רון קופמן קורא עיתון (צילום: עודד קרני)
לא יכול להיות פסיכולוג ספורט. קופמן | צילום: עודד קרני

אחת הסברות הרווחות לגבי ספורטאים בכלל וכדורגלנים ישראלים בפרט היא כי צריך 'להחזיק אותם קצר' כדי לראות תוצאות. שלמה שרף יעביר לכם הרצאה שלמה בנושא, תחת הכותרת 'איך ספסלתי את אייל ברקוביץ', דרור קשטן יספר לכם על השיער הצבוע של אוסטרץ' ואפילו ערן קוליק מפוצץ אימונים כדי להעיר את שחקניו. 

אלא שמחקר חדש של אוניברסיטת אקסטר בראשותו של פרופסור פול פרימן מוכיח כי דווקא אוזן קשבת ומילות עידוד יביאו ספורטאים לשפר את ההישגים שלהם בטווח הארוך ואף במידה משמעותית. 

במחקר השתתפו שישה שחקני גולף מרמות שונות שנבדקו לאורך עשרה משחקים וקיבלו תמיכה פסיכולוגית חיובית מהפרופסור. כולם, ללא יוצא מן הכלל, שיפרו את הביצועים. "זה חד משמעי שהתמיכה שהצעתי הביאה לשיפור", הסביר פרימן.

המחקר איננו הראשון שבודק את ההשפעה של תמיכה פסיכולוגית על ספורטאים, ובשנים האחרונות יותר ויותר קבוצות וספורטאים משתמשים בשירותיו של פסיכולוג ספורט, אבל עד היום האפקטיביות של הטיפול הוטלה בספק רב גם בקרב בעלי המקצוע. 

"הממצאים מראים שכל ספורטאי, מקצוען או חובבן, בין אם זה מחבר, קרוב משפחה או בעל מקצוע", סיכם פרימן. לך תסביר לו שגולף זה לא באמת ספורט.