"את זכרם נישא, לא רק כספורטאים, אלא כעם"

טקס האזכרה ה-53 לזכר י"א החללים - חברי המשלחת הישראלית לאולימפיאדת מינכן 1972 שנרצחו בידי מחבלים, נערך הערב (רביעי) כמידי שנה, ברחבת הי"א בתל אביב.

במעמד הטקס נכחו יו"ר הוועד האולימפי בישראל יעל ארד, מנכ"ל הוועד האולימפי גילי לוסטיג, מנכ"ל משרד התרבות והספורט כפיר כהן, מ"מ וסגן ראש עיריית תל אביב יפו אסף זמיר, מנהל רשות הספורט בעיריית תל אביב יפו אופיר וגמן, סגנית שגריר גרמניה בישראל הלנה מרקס, 3 דורות של משפחות הי"א לצד מאמנים, שופטים ונציגי הספורטאים, ביניהם: שרון קנטור, שחר טיבי, יובל פרייליך, ורד בוסקילה, יעקב טומרקין ועוד. 

בחמישה בספטמבר 1972, במהלך המשחקים האולימפיים במינכן, אירע אחד מפיגועי הטרור הראשונים בעולם והטרגדיה הגדולה בתולדות הספורט הישראלי והעולמי. מחבלים מארגון "ספטמבר השחור" פרצו למגורי המשלחת הישראלית בכפר האולימפי ורצחו בדם קר ובאכזריות 11 מחברי המשלחת: דוד ברגר, יוסף גוטפרוינד, משה וינברג, אליעזר חלפין, מארק סלבין, זאב פרידמן, יוסף רומנו, קהת שור, אנדרי שפיצר, עמיצור שפירא ויעקב שפרינגר ז"ל. 

בשם ספורטאי מינכן 72, הונח זר על ידי שאול לדני ושלומית ניר טור. את זר הספורטאים האולימפיים הניחו יו״ר ועד הספורטאים והשחיין האולימפי יעקב טומרקין ומדליסטית הכסף בגלישת רוח מפריז 2024 שרון קנטור, אשר גם נשאו דברים בטקס.

הטקס התקיים בצל המשך המלחמה בעזה והתמודדות עם אתגרים רבים בזירת הספורט  הבינלאומית - לצד גיבוי מלא ומשמעותי מארגוני הספורט הבולטים בעולם, אירועים אנטישמיים והתפרעויות פרו פלסטינאיות המפרות את אחות הספורט העולמית. טקס זה מתקיים מידי שנה בשיתוף פעולה מלא בין רשות הספורט בעיריית תל אביב יפו, הוועד האולימפי ושבט החורש בעיר.

יו"ר הוועד האולימפי בישראל יעל ארד, אמרה: "53 שנים אנחנו זוכרים ומזכירים את הטבח המכוער בהיסטוריה של הספורט העולמי שהתרחש בזמן משחקים אולימפיים במינכן, בשנת 72. למרות הזמן הרב שעבר, הפצעים אינם מגלידים לעולם ואנחנו עדים להמשך הרדיפה והטרור של מרצחים ערלי לב וצמאי דם. למרות הכל, הספורט הישראלי המשיך להופיע מעל כל במה עולמית, והפך לקטר המצוינות של החברה בישראל. כל מדליה עולמית, כל מדליה אולימפית, מנכיחה את עוצמת האופי הישראלי, מנכיחה את זכרם של יקירינו ואומרת להם בגאון - אתם נרצחתם באכזריות אבל נשמתכם ורוחכם נוכחת בכל אחת מ-20 המדליות האולימפיות שספורטאיות וספורטאי ישראל זכו".

אושרת רומנו, בתו של יוסף רומנו ז”ל: "אהובינו נרצחו לפני יותר מחמישה עשורים באכזריות, בשיא השפל האנושי ושנאה תהומית לישראל. מה שקרה שם בכפר האולימפי במינכן היה החושך של העולם במלוא עוצמתו והוא הגיע גם לכאן ביתר שאת. המשימה של ספורטאי ישראל הולכת ונעשית מאתגרת יותר. המעמסה הזו לא פשוטה והיא מונחת על כתפי הספורטאים הישראליים. דווקא בגלל זה כל ניצחון הופך להיות מתוק יותר ומרחיב לב. ובאשר לתקווה שלי, ואולי שלנו, הלוואי שבמדינה בה אנו חיים כיום נהיה טובים יותר אחד כלפיי השני. לאמץ את ערכי הספורט זה רעיון כלל לא רע - אחווה, הגינות וכבוד. כך אני זוכרת את אבא שלי וחבריו למשלחת".

סגנית שגריר גרמניה בישראל הלנה מרקס: ״השנה בשנת ה-60 ליחסים הדיפלומטיים בין גרמניה לישראל, עלינו לזכור שהשותפות שלנו בנויה על אחריות, זיכרון ופיוס. עלינו לדבר על משמעותם של מושגים אלה. עלינו לדבר, כי גם לשתיקה יש היסטוריה. כי זיכרון אינו רק מבט לאחור. הזיכרון גם מעצב את העתיד".

שרון קנטור אמרה: "כספורטאים אולימפיים, אנו נושאים על כתפינו אחריות מיוחדת: ללמוד, לזכור, ולהעניק את הכבוד הראוי. אנו ממשיכים לשאת את דגל המדינה בגאווה – לא רק כהישג אישי או מקצועי, אלא כשליחות לאומית המנציחה את זכרם של אחד עשר הספורטאים, המאמנים והשופטים, שהגיעו מלאי תשוקה, גאווה וחלומות לייצג את ישראל - אך לא שבו הביתה. אנחנו כאן כדי לספר את סיפורם לדורות הבאים, לייצג את הערכים שהם נשאו – מצוינות, נחישות ורוח ספורטיבית - ולשמר את זכרם כחלק בלתי נפרד ממורשת הספורט האולימפי של מדינת ישראל. את זכרם נמשיך לשאת – לא רק כספורטאים, אלא כעם".