לא לגבוהים בלבד: ויסמן ושוורץ לפני גמר הגביע

"אחרי חמישה דאבלים רצופים, פתאום שלוש שנים אני בלי תואר. זה מרגיש ריקנות, אני סובל". "אני רק מקווה שהוא ימשיך לסבול". הציטוט הראשון שייך לעמרי שוורץ (28), הליברו של הפועל כפר סבא, השני לשירן וייסמן (26), הליברו של הפועל מטה אשר עכו, הדאבלסיטית בשלוש השנים האחרונות. הערב (רביעי, 19:30, שידור ישיר בערוץ הספורט) שניהם יפגשו באולם מטרווסט בגמר גביע המדינה שישחזר את הגמר מהעונה שעברה. "אני פתאום מבין מה עברו שחקנים אחרים שראו מבחוץ את השושלת המופלאה שלנו במכבי תל אביב ואיך הרגישו מהצד. זה לא כיף להפסיד, אני רוצה את הגביע. הפעם זה חוזר אליי אני מרגיש את זה", נחרץ שוורץ.

למרות שרק לפני שבוע שתי המובילות של הליגה נפגשו למשחק שהסתיים בשלוש מערכות קלות לאדומים, עושה רושם שבכל זאת העונה לכדורעף הישראלי יש אפשרות ליהנות ממתח אמיתי כשהרמה על הנייר יחסית שווה בין הפיינליסטיות והגביע יכול לנחות בארון של כל אחת מהן. בליגה המאזן עומד על 1:2 למטה אשר עכו כשהניצחון של כפ"ס היה במחזור הראשון של העונה באולם בנעמן.

"הם חתכו אותנו ועשו לנו שחיטה כשרה לפני שבוע, זה היה כל כך מפתיע וכואב לנשמה. אני בטוח שזה יהיה משהו אחר בגמר גביע, למדנו הרבה מזה", מסביר שוורץ בשיחה משותפת עם וייסמן, שענה לו: "אני מסכים עם עמרי שהיינו מאוד טובים, אבל זה יכול להתהפך ברגע. כפר סבא לא פראיירית. אסור לנו לאבד את השליטה, יממה אחרי המשחק כבר עשינו אימון קשה בלי חיוכים עם מקסימום ריכוז כדי שהאף לא יהיה למעלה".

אל ענף הכדורעף שוורץ ו-ויסמן הגיעו בדרכים די דומות כשהסביבה בה גדלו הכתיבה להם את הדרך בטוחה אל המגרש. הראשון נולד בקיבוץ עין החורש, עבר לפרדסיה אבל צמח אל תוך השושלת הגדולה בעין שמר של הפועל המעפיל שדרסה כל קבוצה ולקחה הרבה תארים. "גם אם אתה משחק כדורגל ברחובות של הקיבוצים אם תהיה ספורטאי זה רק כדורעף, אין אופציה למשהו אחר. זה כל כך חזק ובדם של האנשים שאי אפשר לברוח מזה". ויסמן אמנם גדל בישוביי משגב, לא מקום שמפותח בכדורעף, אבל את האהבה לכדור והרשת ספג מאביו שהיה שחקן בהרבה קבוצות והבן בילה שעות רבות כילד באולמות.

שירן ויסמן: "תגיד עמרי, אם היה  לך עוד 20 ס"מ היית נשאר בתפקיד ליברו?" עמרי שוורץ: "ואוו. הייתי אולי מנחית חוץ, עוד 20 ס"מ זה אומר שאני 1.95 מ'. הייתי רוצה להיות קבלן או אפילו מוסר". תפקיד הליברו בכדורעף הוא הכי לא מתגמל שיש. אסור לשחק התקפה, חייבים לשחק רק בקו אחורי ולעולם לא תקבל את הקרדיט והתהילה שהולכת למי שבאמת עושה נקודות, אבל שוורץ ו-ויסמן יודעים לראות את הנקודות החיוביות בתפקיד.

שוורץ: "לפעמים זה מתסכל כי אתה לעולם לא תוכל להיות במרכז הבמה באמת, אבל ליברו מאפשר לך לפעמים לעשות דברים שלא מופיעים בסטטיסטיקה אבל משפיעים על המשחק. אם זו הצלה גדולה של כדור שמדהימה את הקהל, ובעיקר עקב העובדה שאתה לא יכול לשחק את כל העמדות אז אתה מקבל לפעמים מבט טוב כשאתה יוצא החוצה על מה שקורה על המגרש וכשאתה חוזר אתה יכול לשנות".

וייסמן מספר שהוא מרוצה שיש בענף גם תפקיד לנמוכים (1.75 מ') אבל יודע שמעבר להצלת כדורים הליברו הוא תפקיד מנטלי מאוד. "ליברו טוב יודע להרים כדורים מהרצפה אבל גם להרים את החברים שלו ברגעים קצת יותר קשים, הוא צריך להיות האיש שמאגד את האנשים שזז בין כולם ולפעמים לוחש מילה אחת שלשחקן היא תהיה מאוד משמעותית, למדתי הרבה על העניין הזה מעמרי שראיתי אותו במכבי תל אביב וכשהיינו ביחד בנבחרת". שוורץ מסכם עם משפט מפתח: "ליברו טוב זה אומר שף אחד לא שם לב למה שאתה עושה, אבל כשאתה לא טוב כולם שמים לב".