כוכבת אמיתית מעל שמי ישראל. לינוי אשרם עשתה את הבלתי ייאמן, קטפה היום (שבת) את מדליית הזהב השלישית בהיסטוריה בכחול לבן וה-13 אי פעם בכל צבע שהוא. שפשפו את העיניים וצפו באחת הספורטאיות הגדולות שידענו בארצנו הקטנטונת.
"וואו זו הרגשה מדהימה לעמוד במקום הזה, בזמן הזה, על הפודיום ובמקום הראשון", פתחה אשרם הנרגשת. "חוויה מטורפת אני עדיין לא מעכלת, בהתרגשות שיא. ראיתי את הקהל העצום שהגיע מישראל ומודה להם, למאמנת שלי והוועד האולימפי שתמכו בי תמיד והספונסרים שאני חייבת לציין שהיו איתי בתקופות הקשות, נתנו לי גבב בקורונה וזה נתן לי דרייב להמשיך".
"אני עדיין תוהה לעצמי: זה קרה? חלום? אמיתי? אני עדיין לא יודעת מה קורה פה. ייקח לי הרבה זמן כדי לעכל את זה", טענה אשרם וסיפרה על רגעי המתח בציון של דינה אברינה: "הרגע הכי מלחיץ בחיי אי פעם. רק היו חסרים התופים". "אני שמחה שהעבודה הקשה שלי ושל איילת זוסמן בשנים הללו השתלמה בסוף. עשיתי את מה שחלמתי עליו כל החיים שלי", הוסיפה אשרם.
האלופה האולימפית סיפרה על הההשראה: "כשראיתי שגל גדות שלחה לי ברכה ואיחלה לי בהצלחה זה ריגש אותי מאוד כי היא מודל השראה בשבילי. אני רואה איך היא מקדמת את הצד הנשי וראיתי אותה הרבה פעמים, פתאום לראות אותה מברכת אותי זה ממש מרגש. ראיתי שיש הרבה אנשים מאחוריי וזה נתן לי להמשיך".
מאוחר יותר, אשרם התראיינה למהדורת הסיכום האולימפית של "חדשות הספורט" (לכתבתנו שירי אלג'ם) ואמרה, שעות לאחר הזכייה: "אני עדיין לא מעכלת את מה שקרה, יש לי כל כך הרבה רגשות ואין לי מילים. ייקח לי זמן. היה לי חלום להגיע לאולימפיאדה, לזכות בזהב? בכלל....". האם היא מרגישה, כפי שקראה לה אימה, בתור "נדיה קומאנצ'י הישראלית"? "האמת שכן", היא ענתה בחיוך, "וזה מצמרר אותי רק לחשוב על זה".
איילת זוסמן, המאמנת של אשרם, סיפרה: "לא יכולנו לחלום על משהו יותר טוב מזה. לא מאמינה שאני מאמנת של אלופה אולימפית, אני ידעתי שהיא מסוגלת ושיש לה את הכוחות. אתמול, כשהיה לה קשה בחישוק, דווקא הדברים האלה עושים אותה טובה יותר".
זוסמן התייחה למדליית הזהב ההיסטורית: "אמרתי כבר מזמן שישראל היא מעצמה של התעמלות אומנותית. לינוי היא ילדה מאוד אמביציוזית, פרפקציוניסטית, קשוחה וביישנית. המוזיקה? מאוד אהבנו את "ביג אין ג'פאן" וגם היה ברור לנו שניקח משהו ישראלי ובגלל זה היה הבה נגילה.
