קונגו לא מחכה לי. לונדון כן. | צילום:
ספורט 5
כנראה שהוועד האולימפי הבריטי עשה עבודה טובה מאוד בכל מה שקשור לשיווק עיר הבירה. אולי עבודה טובה מדי. בזמן שהעיר קוראת לתיירים רבים להגיע למחוזותיה, שעון הביג-בן, ארמון המלכה ונהר התמזה קורצים גם לחברי המשלחות שהגיעו להשתתף במשחקים. היום (שלישי) התברר כי 4 חברי משלחת קונגו ברחו מהכפר האולימפי על מנת להישאר בלונדון ולהנות ממנעמי העיר המערבית.
כל ה-4 אגב, לא הצליחו כל כך במשחקים. הג'ודוקא מנדמבו הוכרע בקרב הראשון אחרי 49 שניות, לונגה סנקורו סיימה במקום ה-14 מתוך 15 בריצת 1,500 מטרים, מואמבה מג'י הפסיד בקרב איגרוף בעקבות החלטת שופטים ורץ המרתון לונגה מנדה פרש מהמירוץ 2 קילומטרים לפני הסיום. התוצאות האלה הן כנראה לא בכדי, לונדון פשוט שימשה עבורם צוהר לעולם המערבי והם ניצלו אותו עד תום. הם בוודאי לא הגיעו כדי לזכות במדלייה.
4 הקונגולזים מצטרפים ל-7 חברי המשלחת הקמרונית שברחו מהכפר האולימפי כדי להישאר בעיר ולפתח את הקריירה שלהם. "עזבנו את הכפר כי איימו עלינו", סיפר המתאגרף בלייז מנדואו לכתב ה-BBC ממקום מסתור. "לא היינו מרוצים מזה, אבל החלטנו שאנחנו לוחמים וניאבק על זה כי ככה מצטיירת התדמית שלנו". תירוצים או אמת?
לקמרונים יש ויזה ללונדון עד נובמבר והם מחפשים כרגע ספונסר שיעזור להם להשיג ויזה ארוכת טווח. "אנחנו רוצים להפוך למקצוענים, אנחנו לא יכולים לחזור לקמרון", סיפר מנדואו, "אם נחזור, לא נתאמן יותר". ראש המשלחת הקמרונית למשחקים דויד אוג'ונג טוען כי הספורטאים משקרים ומעולם לא איימו עליהם, הם ממציאים את הסיפור כדי להצדיק את הנטישה שלהם.
הבריחה לעיר מערבית היא כנראה דבר שהפך לעניין שבשגרה בעיקר אצל ספורטאים המגיעים ממדינות העולם השלישי. 40 אחוזים מהאוכלוסייה בקמרון חיה מתחת לקו העוני, נאבקים יום יום כדי להשיג מצרכים בסיסיים, לשליש מאוכלוסיית המדינה אין גישה למי שתייה או לחשמל ובמצב כזה, לברוח מהכפר הקטן, לכפר האולימפי ומשם לכפר הגלובלי היה רק עניין של זמן והזדמנות.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
