אפשר לייחס את ההצלחה של אורגוואי במסגרת היבשתית להיחלשות של ברזיל ולקושי של ארגנטינה בטורנירים רשמיים, אבל כשמסתכלים על התמונה הכוללת, קשה לקחת את ההישגים שלה כמובן מאליו. כי אמנם יש לה שוער נהדר בדמותו של פרננדו מוסלרה, אבל אם נסתכל על ההגנה והקישור שלה, לא נמצא שמות חלומיים. אז מה בכל זאת עשה את ההבדל? ההתקפה, כמובן. אורוגוואי הציגה בשני הטורנירים האלה שילוש קדוש ואימתני - לואיס סוארס, אדינסון קבאני ודייגו פורלאן. במדינה הקטנה האמינו שאחרי הזכייה בקופה, החיבור ההתקפי הנהדר ימשיך לסחוב אותה גם בברזיל 2014.
אבל כמו שהעלייה הגיעה במהירות, ככה גם הנפילה. חיכוכים פנימיים בהתאחדות לכדורגל עם המאמן אוסקר טבארס על זהות מאמן הנבחרות הצעירה, לצד עייפות החומר, הביאה למשבר בכדורגל האורוגוואי. הסגל נראה לפתע אפור וגם תקתוק השעון הביולוגי הפך מורגש עם הירידה בתפוקתו של פורלאן. הוא הפך לשחקן ספסל, המשולש הלאומי התפרק, והתלות בקבאני ובסוארס הפכה למוחלטת.
מי לא היה חולם על חוד שמורכב מ"אל מטאדור" ומ"אל פיסטולרו"? במיוחד עכשיו, כשהם ללא ספק שחקנים טובים יותר מאז הזכייה בקופה, ובטח מאז המונדיאל. אבל גם נוכחותם בהרכב לא הפכה את החיים לקלים בפתיחת מוקדמות מונדיאל 2014, עם רצף רע של שישה משחקים ללא ניצחון. במשחקים האחרונים הסלסטה מתחילה להתייצב, אך עדיין ממוקמת במקום החמישי, ובונה על הקו הקדמי הלוהט שלה, שידאג לכך שההופעה של אורוגוואי בברזיל כעת בגביע הקונפדרציות תשוחזר עם ביקור נוסף אצל השכנה מצפון בקיץ הבא.
מי מבין השניים בכלל עדיף לריאל?
אבל לקבאני ולסוארס ישנה מטרה נוספת, פחות משותפת מזו שהם חולקים כשהם משחקים בתכלת. כי השניים האלה הם כנראה המועמדים המובילים להגיע לריאל מדריד, במקומו של גונסאלו היגוואין העוזב. וכך, רבים מאמינים שהופעותיהם בקונפדרציות מהוות סוג של מבחן אחרון מבחינת ריאל מדריד, שצריכה להחליט על מי היא שמה את יהבה. מהצד של השחקנים, שניהם כבר התייחסו למעבר אפשרי לריאל מדריד כאל "הגשמת חלום". אלא שבאותו הזמן ראוי לשאול, האם עסקה שכזו באמת תהיה חלומית גם לצד המקבל?
"בעייתי", "אימפולסיבי", "מייצר סקנדלים" - אלו האסוציאציות הכי פופולריות שעולות בקרב חובבי כדורגל כשהם שומעים את השם "לואיס סוארס". הוא הרוויח זאת ביושר, גם אוהדי ליברפול יודו. החלוץ שלהם, שהתנועה והחדות שלו הופכים אותו לאחד החלוצים הטובים בעולם, לא יוכל לפתוח את העונה הבאה אם יישאר באדום, הודות להרחקה ל-10 משחקים שספג בעקבות נשיכת ברניסלב איבאנוביץ'. עונש לא קל, תולדה של שערויות אחרות במרכזן עמד בעבר.
וזה לא שאם ייפרד מהפרמיירליג הבעיות האלה ייעלמו. הרי גם במדי הנבחרת הוא "תרם" את חלקו, כמו למשל במשחק המוקדמות נגד צ'ילה, אז שלח מרפק לפניו של גונסאלו חארה. תחרותיות ורצון לנצח הן תכונות מבורכות, אבל אצל האקדוחן הן מהוות בסיס להרסניות. ריאל מדריד, שמחפשת לצאת לדרך חדשה אחרי תקופת ז'וזה מוריניו הסוערת, לבטח חוששת מעוד דמות שתמשוך אש לא רצויה אל עבר המועדון. אם בכל זאת ילכו שם על לואיס, בהחלט כדאי להם לשקול לשלוח אותו לטיפול פסיכולוגי, לו השחקן בעצמו הודה שהוא זקוק מעט לאחר תקרית איבנוביץ'.
אצל קבאני, לעומת זאת, הבעיות הן בעיקר מקצועיות. הוא סיים את העונה באיטליה כמלך השערים עם 29 כיבושים וגליון ההתנהגות שלו עושה אותו שחקן שאולי יותר מדגדג להחתים, אבל השערים שלו לא באמת סחפו את נאפולי למצב שהיא היוותה איום של ממש על הכתר של יובנטוס, ובסופו של דבר סיימה כסגנית בעיקר בגלל חולשת צמרת הסרייה A בעונה החולפת. כמו כן, נסו להיזכר בהופעות גדולות שלו במשחקים גדולים. יותר קל להיזכר בתקופות של בצורת שהוא נקלע אליהן.
אחת כזו הוא חווה בעונה האחרונה, במהלכה הפרטנופיי לא ניצחו בחמישה משחקים ברציפות, מה שגמר את סיכויי האליפות שלהם. כשהוא חזר להבקיע, הקבוצה ניצחה בשמונה מעשרת המחזורים האחרונים של העונה. האם ריאל מוכנה לתת את המפתחות בחוד לשחקן שהתעורר בזמן רק בשביל להילחם על הסגנות?
כמו כן, שני החלוצים האלה רגילים לעמוד במרכזה של שיטה שעובדת עבורם, ומנצלת את היכולות שלהם. בריאל השניים יצטרכו להיכנס למערך שאולי הם יהוו את השפיץ שלו, אבל בכל מקרה ינגנו בו לכל היותר כינור שני לכריסטיאנו רונאלדו. הם יבקיעו, אבל בשום אופן המשחק לא יתבסס עליהם. גם זו שאלה שבריאל צריכים לחשוב טוב על השלכותיה.
ישחקו בשביל החוזה או עבור המדים הלאומיים?
אורגוואי תארח הערב את ניגריה במחזור השני של שלב הבתים בקונפדרציות לאחר ההפסד 2:1 במשחק הראשון לספרד. צריך לתהות האם השער האדיר שכבש סוארס נותן לו בינתיים יתרון כלשהו על פני שותפו לחוד, שסביר להניח שישתדל להתעורר נגד אלופת אפריקה.
ההתעניינות של ריאל יכולה לטמון בחובה צרה עבור נבחרת אורוגוואי. כי כשמועדון כזה בוחן כל צעד שלך, אתה עושה הכל כדי להוכיח שאתה ראוי. האם הסיטואציה הזו תפגע בסלסטה, כששני החלוצים שלה - בהם היא תלויה באופן מוחלט - ישחקו יותר בשביל החוזה הבא שלהם, מאשר עבור הסמל, המדים הלאומיים והקהל שבבית?
אמנם, כמובן שמהרצון של כל אחד מהם להצטיין באופן אישי יכולה גם לצמוח תועלת עבור הנבחרת. אבל במקרה של שניים כמו סוארס וקבאני, מצב שכזה יכול בקלות להידרדר לכדי מאבק פנימי, שעלול להרוס את הנבחרת מבפנים. עם כמה שזו אפשרות שאולי יכולה להישמע כמו איזו תאוריית קונספירציה, באורוגוואי תמצאו לא מעט אנשים שמתפללים שהיא גם תישאר כזאת. יהיה חבל אפ הנבחרת הזאת תשקע שוב. בכל זאת, בפעם הקודמת זה לקח לה איזה 60 שנה לחזור לעניינים.
