וואו, איזה שחקן הגנה עצום הוא לברון ג'יימס. תנו לי לחדד: וואו, איזה יכולות הגנתיות היסטוריות יש ללברון ג'יימס. הוא עושה הכל. ריבאונדים, חטיפות, גגות. חסימות המרדף שהוא כל כך אוהב הפכו לסימן היכר שלו וגורמות לילדים בכל רחבי העולם לנסות לחקות אותן. והגיוון. כבר ראינו אותו לא פעם ולא פעמיים שומר במשחק אחד על הרכז של היריבה, אבל גם על הפאוור פורוורד. אפילו בפלייאוף. ראינו אותו מוציא גארדים כמו דריק רוז מאיזון, וראינו אותו נאבק בפוסט עם אנשים גדולים וחזקים כמו דייויד ווסט. והוא כל כך חכם גם בהגנה רחוק מהכדור, בתנועות קטנות וקריטיות שמונעות מהלכים, מסירות או זריקות. אמנם, הוא משקיע המון מרץ בהתקפה כמובן, והכל עובר דרכו, והוא משחק המון דקות (וכבר שנים שגם בקיץ הוא לא ממש נח). אז אפשר להבין אם מדי פעם הוא לוקח "פסקי זמן" על המגרש. אבל כשהוא רוצה (ורוב הזמן הוא רוצה) – הוא בלי ספק אחד משחקני ההגנה המגוונים בתולדות הליגה, ואחד מה-2, 3 הכי טובים במשחק כיום.

אבל בחיאת רבאק - איזו הגזמה אנשים תפסו היום בעקבות הגג שלו על תיאגו ספליטר!

"החסימה הגדולה בהיסטוריה?", שואלת כותרת מתלהבת כאן באתר שאתם קוראים בו. "מהלך שמגדיר קריירה", מזדעקת הכותרת המתלהמת באתר של פוקס ספורטס. "מהלך אחד שמדבר מעל הכל", קובעים ב-ESPN.

עכשיו, אני מקווה שזה ברור לכל אחד מכם ומכן, ואם לא, אז כדאי: לברון הוא לא הבעיה כאן. ממש לא. הבעיה היא כל מי ששותף להייפ המוגזם הזה, שמלבה ומעודד שיח רדוד ומתלהם. כי אם זה לא לברון ג'יימס (או כל כוכב "שיווקי" אחר לצורך העניין) החסימה הזו מקבלת לכל היותר חצי מההייפ שהיא זוכה לו הבוקר. אם זה לא מתרחש ב-2013 אלא ב-1993 או 1983 – בלי טוויטר, יוטיוב, ובלי ESPN ודומותיה – זה כנראה עובר בהיסטוריה כמו עוד חסימה יפה. אחת שראינו כבר עשרות פעמים בחיים.

ג'יימס. הכל סביבו מועצם (gettyimages) (צילום: ספורט 5)
ג'יימס. הכל סביבו מועצם (gettyimages) | צילום: ספורט 5

כי מה לעשות – למרות התזמון המרשים, למרות האימפקט הוויזואלי החזק של הגג הזה, עדיין מדובר בגג של שחקן גבוה, שהוא גם יותר חזק ואתלטי מהיריב שלו. גג לשחקן די גמלוני ולגמרי לא וירטואוז שלא יכול לשנות כיוון ברגע שעלה להטבעה. גג שמגיע במצב של 19 הפרש, 8 דקות לסיום, כשהקבוצה של החוסם גם ככה כבר במומנטום ענק ובדרך לניצחון מוחץ. אין בחסימה הזו התעלות פיזית. אין בחסימה הזו ראיית הנולד. אין בחסימה הזו שינוי מומנטום. אין לחסימה הזו כל השפעה על תוצאת המשחק או על הסדרה. אבל למה שהעובדות האלה יעצרו את מכונת ההייפ המשומנת, המתוזמרת, המאוסה, המטופשת, שעולם הספורט ראה מימיו? צריך לייצר כניסות לכתבות. צריך להביא קליקים על הווידאו. אז מה אם אנחנו חוטאים לאמת. אז מה אם אנחנו מעוותים את המציאות. אז מה אם אנחנו יוצרים שיח רדוד ומתלהם. יש מפרסמים וצריך לרצות אותם.

אבל את מכונת ההייפ העובדות לא מעניינות. היא תספר לכם הבוקר על חסימה שמגדירה קריירה, למרות שהיא באה ב-19 הפרש. היא תמרח את התמונה של המהלך הזה על העמודים הראשיים של האתרים, למרות שהיא לא הסיפור של המשחק. עובדות? בואו לא נהרוס סיפור טוב עם העובדות.

**

ולקינוח, אם אתם תוהים מה הם כן 10 המהלכים ההגנתיים הגדולים בתולדות הפלייאוף (בלי חשיבות לסדר הצגתם), הנה רשימה שהרכבתי הבוקר. אתם מוזמנים להוסיף בתגובות לינקים ליוטיוב למהלכים ששכחתי.

הגג של פרינס. היטה את הכף (gettyimages) (צילום: ספורט 5)
הגג של פרינס. היטה את הכף (gettyimages) | צילום: ספורט 5

כמו שאתם רואים, אין כאן אף מהלך ב-19 הפרש. ליתר דיוק, ההפרשים בזמן כל המהלכים כאן, ביחד, לא מגיעים ל-19 נקודות. כשמדובר בפלייאוף, המהלכים הגדולים הם כאלה שמגיעים במאני טיים. הגג מהבוקר הוא לא אחד כזה.