פאטה מורגנה: ברדה ובוזגלו הם שחקני חיזוק או חזיון תעתועים?

אי שם בשנות ה-50 חיים חפר כתב שיר שמבטא כמיהה למקום, לגילוי המסתורין והליכה אל האבדון, רק בגלל שבבטן מקרקרת סקרנות שמאיימת להתפקע. בישראל התלחששו אגדות על עיר נבטית קדומה החצובה בהרי אדום, הבדואים מספרים ששם משה הכה בסלע ושם קבורה מרים הנביאה. רוצים לראות את פטרה, להגיע? לגעת? אי אפשר. ירדן הייתה אז מדינת אויב וכל העובר לגבולותיה הסתכן במוות מידי צלפי הלגיון. "מעבר להרים ולמדבר, אומרות האגדות, ישנו מקום, שאיש ממנו חי עוד לא חזר, והוא נקרא הסלע האדום". ככל שהדרך אל היעד הפכה קשה יותר, מסוכנת, בלתי אפשרית, כך גבר היצר הישראלי הצברי להוכיח אומץ ולהגיע אל סלע החלומות.