מאז ההפסד 2:0 למילאן בסן סירו, המלה הכי חשובה בברצלונה היא "קאמבק". צ'אבי אמר כבר שלקבוצה הענקית של השנים האחרונות "חסר קאמבק היסטורי". וזה נכון. לקבוצה הנוכחית אין אחד כזה ברזומה. אבל זה לא שלמועדון הכדורגל של ברצלונה חסרים קאמבקים גדולים, גם לא בזירה האירופאית. לפניכם רשימת חמשת הקאמבקים הגדולים שביצעו הבלאוגרנה באירופה. האם צ'אבי, מסי, אינייסטה והחברים ייכנסו לרשימה הזו הערב?
7 בדצמבר 1977, גביע אופ"א, שמינית הגמר, ברצלונה – איפסוויץ'
משחק ראשון: איפסוויץ' – ברצלונה 0:3
משחק שני: ברצלונה – איפסוויץ' 0:3 (קרויף צמד, רשאק)
סיפור המקרה: אלו היו ימי שליטה מוחלטת מצד ריאל מדריד בליגה המקומית, עם 5 אליפויות בין 75 ל-80. ברצלונה תחת הדרכתו של ריינוס מיכלס והנהגת יוהאן קרויף, הציגה כדורגל משובח, אך כמעט ולא זכתה בתארים וסיימה 3 פעמים כסגנית. למשחק הבית בשמינית הגמר התייצבה כאמור אחרי הפסד גדול באנגליה. מה שהחזיר אותה לעניינים היה סימן ההיכר שלה באותם ימים: כדורגל גדול... ויוהאן קרויף. הצמד שלו בדקות 20 ו-47 הפך את זה לאפשרי, והשער של קרלוס רשאק בדקה ה-87 שלח את המשחק להארכה, ואז לפנדלים. רשאק, אסנסי ואמארליו כבשו כדי לשלוח את בארסה לרבע הגמר, שם פגשה אנגליה נוספת, אסטון וילה, ועברה גם אותה. בחצי הגמר הפסידה 3:0 לאיינדהובן, ובגומלין הובילה 0:2 כבר בדקה ה-19, אבל ספגה בפתיחת המחצית השנייה וניצחה בסופו של דבר 1:3. לא כל יום איספוויץ'.
1 בנובמבר 1978, גביע המחזיקות, שמינית הגמר, ברצלונה – אנדרלכט
משחק ראשון: אנדרלכט – ברצלונה 0:3
משחק שני: ברצלונה – אנדרלכט 0:3 (חואן קרלוס הרדיה, האנס קראנקל, רפאל סוביריה)
סיפור המקרה: נפילת משטר הדיקטטורה של פרנקו ב-74' והפיכת ספרד למדינה דמוקרטית, הפכו גם את קבוצות הכדורגל בה לדמוקרטיות. 78' הייתה השנה בה זוז'ה לואיס נונייז היה לנשיא המועדון הראשון שנבחר בבחירות דמוקרטיות. באותה שנה היא גם זכתה לראשונה בגביע המחזיקות – הישג עליו חזרה עוד שלוש פעמים, מה שהכתיר אותה לנצח כשיאנית הזכיות במפעל עם 4.
בשמינית הגמר היא פגשה את המחזיקה המכהנת, אנדרלכט הבלגית, שצמד הזכיות שלה ב-76' וב-78' מציב אותה במקום השני בטבלת הזוכות בגביע הזה (לצד מילאן, צ'לסי ודינמו קייב). 0:3 מוחץ לבלגים במשחק הראשון שידר כי אנדרלכט לא מתכוונת לוותר מהר על התואר שלה. אבל שוב בארסה פתחה חזק, עלתה ל-0:2 (8 ו-44), וסמוך לסיום הצליחה לכבוש את השער שיביא להארכה (סוביריה, 85). ושוב, עם 1:4 בפנדלים, בארסה המשיכה הלאה. ומי חיכתה לה ברבע הגמר? איפסוויץ'! הפסד 2:1 וניצחון 0:1 ביתי שלחו את בארסה לחצי הגמר, ואחרי ניצחון כפול על בוורן הבלגית ו-3:4 דרמטי על פורטונה דיסלדורף בהארכה בגמר, נחת גביע המחזיקות הראשון בקטאלוניה.
16 באפריל 1986, גביע אירופה לאלופות, חצי גמר, ברצלונה – גטבורג
משחק ראשון: גטבורג – ברצלונה 0:3
משחק שני: ברצלונה – גטבורג 0:3 (שלושער של אנחל "פיצ'י" אלונסו הררה)
סיפור המקרה: ב-94/5 גטבורג השבדית סיימה במקום הראשון בשלב הבתים של ליגת האלופות, לפני ברצלונה, מנצ'סטר יונייטד וגלטסאראיי. ב-82' ו-87' זכתה בגביע אופ"א. זו הייתה קבוצה עם מסורת וכבוד באירופה. ב-86' היא נתנה לברצלונה בראש במשחק הראשון, וכבר ראתה את הגמר ברמון סאנצ'ס פיחואן מול העיניים. בארסה הגיעה אחרי שעברה את ספרטה פראג, פורטו ויובנטוס, אבל במשחק הזה הפסידה פעמיים, כשראתה את החלוץ הסקוטי המצויין שלה, סטיב ארצ'יבאלד, נפצע. ארצ'יבאלד כבש בשמינית וברבע. מי שהחליף אותו בגומלין היה אנחל "פיצ'י" אלונסו הררה, שהודח במהלך העונה מההרכב לטובת הסקוטי. ואת מה שהוא עשה ראיתם כבר בכותרת. 10, 63 ו-70 היו הדקות בהן הרשית פיצ'י אלונסו. כן, שוב בארסה מפסידה 3:0, מנצחת 0:3, ואז מגיעה לפנדלים. בארסה כבר פיגרה 4:2 במהלך הדו קרב, אבל ביצעה קאמבק נוסף בדרך ל-4:5 כשהשוער "אורוטי" הודף פנדל, ואף כובש אחד בעצמו. טרי ונבלס, מאמן ברצלונה, אמר בסיום ש"אם הסיבוב הזה היה רומן, העורך היה זורק את התסריט לפח כי הוא היה חושב שהסיום לא מציאותי". המזל של בארסה נגמר שם, ובגמר הפסידה 2:0 בפנדלים לסטיאווה בוקרשט, אחרי 0:0 בתום 120 דקות. גביע אירופה הראשון יצטרך לחכות קצת.
משחק ראשון: דינמו קייב – ברצלונה 1:3
משחק שני: ברצלונה – דינמו קייב 1:4 (לאודרופ, קומאן, באקרו צמד) לדינמו (רברוב)
סיפור המקרה: הרבה לפני שהגיעו מסי, אינייסטה, צ'אבי ופויול, כולם טענו שזאת הקבוצה הטובה ביותר בהיסטוריית המועדון. עם קורייף עכשיו על הקווים, ועם טוטאל פוטבול במיטבו על הדשא, בארסה פירקה יריבות בדרך לאליפות רביעית ברציפות. לאחר ההפסד 3:1 באוקראינה, כולם ידעו שמשהו מיוחד צריך לקרות, ושאם יש קבוצה שמסוגלת לעשות את זה – הרי שזו היא האחת. והשחקנים של קורייף באמת סיפקו משחק מיוחד. כבר בדקה ה-17 הם הוליכו 0:2 משערים של באקרו ולאודרופ. סרגיי רברוב צימק, ובמצב כזה האוקראינים בשלב הבא. אלא שבאקרו השלים צמד בדקה ה-47, ו-20 דקות לאחר מכן רונאלד קומאן סגר סיפור. באותה עונה המכונה הקטאלונית של קרויף שיחקה את הכדורגל היפה ביותר באירופה והגיעה עד לגמר באתונה, שם ספגה את אחד ההפסדים הגדולים בתולדות המעמד – 4:0, מאותה מילאן שתפגוש היום.
משחק ראשון: צ'לסי – ברצלונה 1:3
משחק שני: ברצלונה – צ'לסי 1:5 (ריבאלדו צמד, פיגו, דני גרסיה, קלייברט) לצ'לסי (טורה אנדרה פלו)
סיפור המקרה: בדיעבד, המשחק הזה היה הסיפתח לאחת היריבויות הגדולות באירופה. בעונה שלפני כן חגגה ברצלונה 100 שנים להיווסדה, ועשתה זאת בדרך הכי טובה שאפשר עם דאבל. אבל הקטאלונים רצו להוסיף עוד כתר אירופאי, לכבוד חגיגות ה-100, ולהשאיר את התבוסה ההיא למילאן מאחור. הקהל בקאמפ נואו הרים לוחיות בצבעי הקבוצה, שכתבו על פני יציע שלם בבירור: 0:2. זה מה שהם היו צריכים. זה מה שהאוהדים לא חששו לדרוש. הם קיבלו הרבה יותר מזה. "זה היה פשוט משחק מושלם שלנו", אמר בסיום לואיס פיגו, ולמעט הטעות של רוד הספ, זה באמת היה משחק מושלם. בדקה ה-24 ריבאלדו שלח בעיטה חופשית שפגעה בחומה והטעתה את אד דה חוי בדרכה לרשת. רגע לפני השריקה למחצית פיגו עצמו הכפיל את התוצאה והעניק לקהל את מבוקשו. הטעות האומללה מהספ, שבעט הישר לרגלי אנדרה פלו, איפשרה לנורווגי לפתוח את הסיפור מחדש. ברצלונה הגיבה באטרף. היא לחצה ולחצה, פגשה במשקוף, פגשה בדה חוי. בדקה ה-83 נפרץ הסכר עם השער של דני גארסיה, ששלח את המשחק להארכה, שם פטריק קלייברט וריבאלדו השלימו את הניצחון הגדול. בחצי הגמר ברצלונה הודחה על ידי ולנסיה הנפלאה. אבל אם אפשר להסיק משהו מחמשת הקאמבקים האלה, זה שלפי התוצאה במשחק הראשון, כנראה שלברצלונה היה כדאי לספוג עוד שער בסן סירו.
