שוער פנדלים. יש דבר כזה?

אמרתם פנדלים? אמרתם יאסין בונו. השוער של נבחרת מרוקו הפך לגיבור לאומי במדינה עוד במונדיאל הקודם, בו עצר שני פנדלים מול ספרד בשמינית הגמר ושמר על שער נקי מול פורטוגל, ועשה כן גם בשלב הנוקאאוט של הגביע העולמי הנוכחי בו עצר פנדל מכריע של כריסנסיו סאמרוויל. 

בונו עצר 26 מ-99 כדורי עונשין בקריירה, אחוז קרוב לממוצע. היכולת של שוער מול הולנד ופתיחת שלב שמינית הגמר מול המארחת קנדה הערב (שבת) מעלות שאלה מתבקשת אחת - האם שוער באמת יכול להיות טוב בפנדלים?

עצירת פנדל נחשבת לאחת המשימות הכי קשות שיש לשוער, בהתחשב בדדומיננטיות של הבועטים והסיכוי לשער. המתמטיקה מדברת על 76% לגול בממוצע, ורוב הפנדלים שנבעטים מול בונו מובקעים. גם במקרה של שוערים כמו אמיליאנו מרטינס הארגנטינאי, טים קרול ההולנדי, ג`אנלואיג`י בופון ואיקר קסיאס, האחוזים לא מזהירים. שוערים שנחשבים ל"מומחי פנדלים", לעתים קרובות, עוצרים 30% מהבעיטות מולם. אחוז טוב, אבל לא שונה באופן חריג מהממוצע.

נגענו כאן בעבר בשאלת "הפנדל המושלם". לא חסרים מחקרים על כמות הצעדים שדרושה לפני הבעיטה ושאלת הכיוון, שאלה שמשתנה לרוב בהשפעת ארץ המוצא של השחקן. רוב השחקנים האנגלים נוהגים לבעוט לאמצע, בזמן שרוב הספרדים בועטים לפינות. נבחרות שונות בועטות בצורה שונה, ובונו עצר את כולן. 

השוער המרוקאי עצר שני פנדלים בקרב מול ספרד במונדיאל 2022 אחרי שנים בהן שיחק במדינה. ראינו אותו במיטבו גם מול הולנד, למשל בפנדל החמישי והגדול בו עצר כדור ביד אחת, בלי לזוז. האינסטינקטים של בונו אולי לא בשיאם במהלך המשחקים עצמם, אך השילוב בין הגובה (1.92 מ`) לכוח המתפרץ שמאפשר לו להגיע לפינות לפני שחקנים אחרים מייצר לו יתרון גדול מהפן הפיזי. 

טים קרול ההולנדי היה 1.93 מ` והצטיין מהנקודה הלבנה, דיבו מרטינס 1.95 מ` ושלושתם עם ידיים ארוכות. זה מאפשר להם לכסות יותר שטח בהשוואה לשוערים כמו ג`ורדן פיקפורד. לפני שנכנסים לשחקנים לראש, הנקודה הזאת לבדה פשוט נותנת להם יתרון. היתרון הזה הפך את בונו לגיבור לאומי.

צד לא פחות חשוב מהפיזי הוא המנטלי. סיפור החיים של בונו, שנולד בקנדה ועבר בגיל שלוש למרוקו, לא שגרתי. בתור מי ששיחק כל החיים בספרד הוא הכיר את הכדורגל הספרדי וזכה ליתרון בפנדלים מולם. המנטליות הזאת של האנדרדוג שמלווה אותו לאורך כל הקריירה, בה מעולם לא שיחק בקבוצה מהדרג הראשון באירופה, מתחברת לתחושת "חוסר הפחד" שהוא מקרין מהנקודה.

סיפורים על פתק שמועבר לשוערים לפני כדור העונשין או הדפסים על המימייה הפכו לנוהג בכדורגל המודרני היום. השאלה החשובה ביותר היא איך "להיכנס לראש" של הבועטים. קפיצות על הקו עובדות לשוערים כמו דיבו מרטינס. יש מי שמנסים למתוח את ידיהם או לצעוק.

בונו? מעדיף להראות ביטחון. השוער שניצח ב-7 מ-11 קרבות פנדלים, כולל בגמר הליגה האירופית עם סביליה ב-2023. הוא עומד על שלו ונראה רגוע באופן כמעט מטריד בהשוואה לשוער אחר, כפי שראינו למשל במקרה של כריסנסיו סאמרוויל שבעט לידיו. במקרים אחרים היריבים פשוט בעטו הרבה מעל השער. זאת אולי הנקודה המשמעותית כאן. זה לא רק שבונו עוצר פנדלים, כמו ג`אנלואיג`י דונארומה למשל. משהו בנוכחות שלו מונע מהם להתקרב למסגרת, בטח במקרה של הולנד.

אפשר לדבר על "שדים" בהתחשב בזה שההולנדים הודחו בפנדלים משני המונדיאלים הקודמים בהם השתתפו ובמאזן הנפלא של בונו בקרבות, אבל יש תשובות מוחשיות יותר. שחקני מרוקו סיפרו ב-2022 על הנוכחות המרגיעה של בונו בין הקורות. השוער נחשב לאדם כמעט מסוגר, רגוע, אך כזה שמקרין ביטחון. משונה ממרטינס חובב הפרובוקציות, בונו פשוט מקרין עוצמה שקטה. הוא גורם לבועטים לחשוב שהוא צעד אחד לפניהם.

בונו עצמו אמר ש"פנדלים הם שילוב בין אינטואיציה למזל". אנחנו לא נצליח לדעת אף פעם אם יש דרך ודאית להבקיע פנדל, ולכן אנחנו רואים גם מגמות וטרנדים שונים מהפאננקה ועד הריצות השונות לנקודה הלבנה. קשה להבין בדבר כל כך אקראי. בונו לא בהכרח מבין פנדלים. הוא מבין אנשים.

אמנם הידיים הארוכות והקפיצה מהמקום הופכות אותו לשחקן מצוין, אך בסופו של דבר אותה "אינטואיציה" מתבטאת בניסיון לקרוא את הבועט. יחד עם ההכנה המוקדמת, בונו מצליח להרגיש לאן הכדור יכנס בזמן שהכדור מונח על הנקודה הלבנה. מזל, אתם כבר יודעים, הולך עם הטובים.