שלום, חבר

אם נזכור משהו בשנים הקרובות מהמונדיאל המושלם הזה, זה לא יהיה את מסי ניימאר או כריסטיאנו רונאלדו המאוכזב (תמידית). זה יהיה מיגל הררה, המאמן האמוציונאלי של מקסיקו. אם נתיייחס רגע ללוקו הזה ברצינות,  אז אפשר להגיד שהוא מאמן חכם שהכין את הקבוצה שלו היטב וכמעט לקח אותה לרבע הגמר, אולי אפילו לחצי (הנבחרת שהיתה אמורה להתמודד איתם היא קוסטה ריקה). אבל רגע, למה שלא ניקח אותו ללבנט וניתן לו לאמן את נבחרת ישראל? הוא יכול להיות מושלם לתפקיד, הטמפרמנט, והמוטיבציה שיוכל להכניס לשחקנים האפורים והרדומים שלנו. אתה שומע, לוזון?! אה רגע, יש לנו את גוטמן, נו שוין.

עד שמישהו ירים את הכפפה ויציע לו את התפקיד, הנה כל הסיבות שאנחנו כל כך אוהבים את מיגל:

 1. אוצ'ואה, איפה היית כל החיים שלי?

2. מיגל, אל תשחק אותה

4. בגלל המאלט הזה

5. מיגל יודע לפרגן למאלט של עצמו

6. מיגל שלנו לא פראייר

7. כי הוא יודע לעשות הצגה כשצריך (זה ממוקדמות ממונדיאל 1994)

8.  והוא יודע לעשות גם את זה כשצריך (לא פראייר, אמרנו?)

9. הוא אוהב לחגוג גם בגשם שוטף

10. הוא יודע לעשות סלפי מושלם עם הנבחרת

 אז להתראות פסיכופט חמוד, מקווים שתחזור גם למונדיאל ברוסיה.