זה כבר הפך לעניין שבשגרה במערכת האתר. מישהו תמיד ישאל: "עלתה כבר הכתבה על מסי?", מישהו תמיד יענה: "תיכף היא בראשי", ומישהו תמיד יקנח עם: "סעעמק. אני לא עושה טוקבקים. אין לי כח לזה". כן, זאת המציאות שאתם חובבי הכדורגל ואנחנו, חובבי הלדבר ולנתח כדורגל, חלק ממנה בשנים האחרונות. מכבי חיפה זה נחמד, בית"ר ירושלים זה אחלה, מכבי ת"א סל בכלל מעניינת והבלאגן בין טביב לאוהדי הפועל מילא וימלא כותרות עד לסוף המחזה הבלתי נמנע, אבל קחו את המילה הלא רשמית שלנו בעניין: אין היום קבוצת ספורט פופולרית יותר בישראל מאשר ברצלונה ולא פחות קריטי לעניינו - אין נושא יותר מעורר אמוציות, תגובות ועניין (לפחות אינטרנטי, לפחות באתר הזה) מהכאסח המפואר בינה לבין ריאל מדריד.
אז כן, קצת לצערנו וקצת כי זה המצב ואין מה לעשות, חלק גדול מהטוקבקים חתומים על ידי דמויות עלומות עם שמות משעשעים יותר או פחות ("ברצזונה", "רעל מחריד"), וכוללים מלל עם ורסיות והטיות שונות של השורש ז.י.ן, אבל חלק גדול יותר, ענייני, רציני ושקול, משגר לעברנו כגוף תקשורת האשמות לגיטימיות ששווה לדון בהן דווקא כאן, דווקא לפני עוד קלאסיקו. המסר הכללי מאוד ברור - אנחנו מהללים, מפארים, ומשבחים את בארסה, הופכים את מסי לאלוהים ואת גווארדיולה לסגנו, עושים מכל גול של ליונל אחינו את ביצוע המאה ומכל פס של צ'אבי את בישול העשור. על הדרך, כך אומרות הטענות, אנחנו דואגים להוציא את מוריניו שפל, שקרן, רמאי וקטנוני ולצייר תמונה לפיה רונאלדו הוא לא יותר מברווזון מכוער, שוליה, ערס עם בעיות מגלומניה קשות, מלך השכונה שנהנה להציק לשבט הצופים מחלק העוגיות ורודף הצדק מהקאמפ נואו. אז הנה 3 הטענות הנפוצות והמרכזיות שלכם שנבחרו בקפידה, וגם חשבון הנפש שלנו. תקראו, תתעמקו, בסוף תחליטו אם השתכנעתם.
"אתם הופכים את ברצלונה בכח ליותר גדולה ממה שהיא באמת רק כי אתם יכולים לשדר ולהראות תקצירים שלה באתר"
האמת במקרה הזה היא אי שם באמצע. להגיד שלאתר (במקרה הזה כמובן שגם לערוץ עצמו) אין חלק בליטוף וליטוש המותג ברצלונה בישראל, זה לשקר לכם ולעצמנו, אבל יש כאן גם צד שני. בארסה לא מקבלת את הביטוי שהיא מקבלת אצלנו רק במטרה לעשות קופה על ההקלקות והצפיות שלכם. לא עשינו ישיבה מחתרתית בה הוחלט להדליק ולחרמן את הציבור הציוני עליה. את הדרך להילה שיש סביבה בשנים האחרונות היא עשתה קודם כל בגלל שהיא קבוצת כדורגל נדירה שזכתה בכל תואר אפשרי ואחר כך בגלל שהיא מעסיקה עיתונים, אתרים וקהלים קצת יותר גדולים בעולם ולא רק בארץ הקודש. את עדר המאמינים העצום שיש לה ברחבי הפלנטה, תאמינו לנו, לא אנחנו קיבצנו. ובאותה נימה כן, אם לנו כאתר קיימת אפשרות לסקר בצורה נרחבת יותר את אחד המוצרים הכי חמים בספורט העולמי, להביא אותו עד למרחק לחיצה מהצרכנים שלה (ושלנו) בצורת עדכונים חדשותיים ויותר חשוב מכך - תקצירי משחקים - איזו סיבה בעולם יש לנו לוותר על זה? צבוע מי שיאמר שלא היה עושה את אותו הדבר, שקרן מי שיגיד שלא היה מבליט את ביצי הזהב שלו.
"הכותרות אצלכם תמיד מפארות את ברצלונה ומסי ויורדות על ריאל ורונאלדו"
שוב, אין כאן אמת אבסולוטית, אבל עם יד על הלב ועם כל הכנות שאנחנו יכולים לגייס בסיטואציה המעט בעייתית הזאת - הצדק קרוב לצד שלכם יותר מלשלנו. ושלא תבינו לא נכון, יש כאן במערכת לא מעט עוכרי בארסה. כאלה שבכלל מאוהבים בליגה האנגלית, כאלה שלא מעניין אותם אם מסי ישבור מחר יד ורגל, וגם כאלה שפשוט נמאס להם מתופעת העדר והטרמפיסטיות המוגזמת. אבל כן, במקביל יש גם את הקבוצה השניה, הקואליציה הבלתי מתפשרת למען אחדות קטאלוניה. כזו שעבורה האב הוא פפ, הבן הוא מסי ורוח הקודש היא המקלדת, וכשחבריה יבחרו כותרת לתקציר של ברצלונה היא לעיתים תיראה כאילו נהגתה באתר ילדי אור האינייסטה, על ידי גרופיז בני 16 עם תספורת של דויד וייה.
למה הכוונה? נו, אתם יודעים. סביר להניח שניצחון 0:4 של בארסה על חרס יוגדר באתר כעוד הצגה מאלפת של המכונה ותוצאה מקבילה במשחק של "הרעים" תזכה לכותרת היבשושה "צפו בריאל מנצחת". למסי נספור כל "ציון דרך" החל מהיום בו אכל לראשונה מבלי לפלוט ועד לשער הארבעים ואחד שלו בקריירה נגד יריבות אוקראיניות עם מאמן רוסי שמחזיקות בסגל בין 3 ל-5 ברזילאים, אבל לרונאלדו נמנה בעיקר הישגים וכיבושים מחוץ למגרש (כי זה הרי מה שחשוב כשמדובר בג'יגולו). וזה לא נגמר פה. אם הפורטוגלי יבקיע בבעיטה חופשית עוד לפני שהשוער מוכן יש סיכוי טוב שהוא יזכה לאחד משמות התואר הבאים - ממזר, ערמומי, רמאי - אבל אם זה יהיה הארגנטינאי נעדיף כמובן להתמקד ב"ביצוע הנדיר ביופיו", ב"מהלך הגאוני של הפנומן" או ב"שער המהמם של השחקן הטוב בעולם". עבירה על חוק אתיקה עיתונאית אין כאן, עריכה מנטיית לב - לפעמים כן.
"את גווארדיולה הפכתם לסמל הג'נטלמניות העולמי, מוריניו תמיד יוצא אצלכם תחמן, קטנוני ושקרן"
בפועל, יטענו הטוענים, מדובר בקונפליקט שמאוד מזכיר את זה שבין מסי ורונאלדו וגם בו כמובן בחרנו צד מובהק: הפיכת מאמן ברצלונה למלאך על פני האדמה, למנהיג העולם הנאור, אדם שערכים וכבוד הן דרך חיים עבורו. גווארדיולה, הם יספרו, אף פעם לא מתקטנן באתר ערוץ הספורט אלא תמיד מושיט ידו לשלום ליריבות, גם אחרי שרמס אותן על הדשא. "הם קוראים לו שם 'פפ', כאילו שהם חברים מהחטיבה", הם יגידו וייצאו צודקים עובדתית. לעומתו מוריניו הוא כמובן מיסטר לוציפר, השטן בכבודו ובעצמו. יישות ארוגנטית, מעוררת סלידה, בכיינית ומרגיזה. תינוק בגוף של גבר שלא ידע לעצור בזמן ועשה את המעבר מילד רע מלא חן למייסד אומת הנרגנים והקנטרנים.
אז קודם כל, ברמה הפרקטית, התשובה היא כן. אדם מן השורה אכן יוכל לאתר את המילים "שופטים", "שערוריה", "בושה" בידיעות על מוריניו באתר ובו בזמן להתפעל (או להירדם) כשבפעם השלישית באותה פיסקה גווארדיולה ידבר על החששות שלו מהחוד המאיים של לבאנטה/ראיו ואייקנו/אלקורקון, אבל כאן, בניגוד להתייחסות לבארסה וריאל כשתי יחידות שלמות ונפרדות, קיימת בעיה. מכירים את המשוואות הסתומות האלה במתמטיקה שאף פעם לא ניתן להוכיח? זה קצת מזכיר את הקייס כאן. הרי מוריניו, במעשיו, בהתנהלותו, חושף את עצמו לביקורת כמעט בכל שבוע, כמעט בכל יום. הוא מניח אקדח על הרצפה עם כל הברה שניה שיוצאת לו מהפה כשגווארדיולה עושה בדיוק את ההיפך. זה לא הופך את הסיקור כאן ללא מאוזן, למעשה בדיוק להיפך. בכל אחד מהמקרים הכותרות הנבחרות פשוט מעניינות יותר מכל אלטרנטיבה אחרת באותו הטקסט. אם תרצו, מוריניו תמיד ידאג לסמן לנו בעצמו את הכותרת האידאלית, גווארדיולה יגרום לנו לצלול לבריכת הבנאליה ולחזור עם שום דבר ביד. ומה לגבי אפליה מתקנת באמצעות כתיבה מגזינית תשאלו? קצת קשה להתלונן על טורי דעה שעולים לאתר ושתוקפים את מוחצנות היתר של מוריניו ובו בזמן להתפלא שהכותבים שלנו לא יוצאים נגד גווארדיולה שמה לעשות, ב-90 אחוז מהמקרים לא יוזם פרובוקציות אלא רק מגיב להן. תגובתנו בנוגע לסעיף אישום ג': מודים בעובדות, אבל כופרים באשמה.
אז הנה. זה היה חשבון הנפש שלנו, ואם לסיים טקסט מעט מחקרי כמו בעבודה אקדמית התשובה לשאלת המחקר היא כן. וגם לא. ברצלונה כן זוכה להאדרה באתר הזה. היא נתפסת כאן (ועל ידי מרבית התקשורת בארץ בכלל) כקבוצה שיכולה בראי הזמן להפוך למשהו על זמני, על תקופתי, תופעת ספורט שראויה ליחס שונה ומיוחד, אבל כיצד היה מסוקר מראדונה אילו היה שחקן פעיל בעידן האינטרנט? לאיזה סיקור ג'ורדן היה זוכה? ומוחמד עלי? עם או בלי תקצירים, הם היו נהנים מנפח סיקור עצום. אם יש כאן עוול, הוא בהנחה שלנו שבארסה הנוכחית וליאו מסי עומדים בקנה אחד עם כל השמות האלה. ריאל, זה נכון, סובלת לפעמים מהצורך האנושי הבסיסי ליצור עימות, מאבק. בעד ונגד, טוב ורע. זה לא הופך אותה לפחות גדולה ממה שהיא, וכשמאזן התארים ישתנה, אולי עוד השנה, יגיע גם המבחן הבא שלנו. וגם הטקסט הבא.
