מדהים איך תמיד סאגות הארכות החוזה של סרחיו ראמוס בריאל מדריד הופכות למאבק שמתנהל בתקשורת, ומאבק די מכוער. בעבר היה את המקרה עם מנצ'סטר יונייטד, אז הבלם עצמו הודה שהייתה אפשרות שיחתום בשורותיה במסע"ת לקראת הסופר קאפ האירופי ב-2017 ואפילו אימו התראיינה באותו הזמן בנושא ואמרה שהיא תתמוך בו בכל החלטה, כולל מעבר לאנגליה. עד כדי כך הולכים רחוק בספרד כשהחוזה של ראמוס מתקרב לסיומו.
גם כאן, יש תחושה שראמוס ופלורנטינו פרס מזמינים את הקלפים שלהם במשחק הפוקר הזה. מצד אחד ראמוס אמר: "ההצעה לחוזה החדש לא מתאימה לי. אעבור לפאריס, היא בונים סופר-קבוצה איתי ועם ליאו מסי". מצד שני, מטעמו של פרס יוצאת ידיעה על כך שדויד אלאבה יצטרף בהעברה חופשית כדי להלחיץ את הקפטן כי הנה, יש כבר מי שיתפוס את מקומו.
שני דברים שעדיין לא יצאו בתקשורת הספרדית הם מה כל אחד מהצדדים מרגישים. האם ראמוס באמת רוצה איזשהו אתגר חדש, והאם פרס והצוות המקצועי של הבלאנקוס מרגישים שהקבוצה מוכנה ליום שאחרי העזיבה של גדול בלמי המועדון בכל הזמנים?
ריאל מדריד, נכון להיום, לא בשלה לעזיבה של ראמוס. יכולות המנהיגות של רפאל וראן עדיין מוטלות בספק, על אף שכבר זכה בכל תואר אפשרי בגיל 27. היו לו כמה הזדמנויות די משמעותיות להוכיח את עצמו בהיעדרו של ראמוס בשל פציעות או הרחקות וברוב המקרים, הבלאנקוס לא הגיעו להישגים בהיעדר הקפטן, כשהפעם האחרונה שזכורה במיוחד היא נגד סיטי בשמינית גמר ליגת האלופות בעונה שעברה.
אלאבה הוא חיזוק טוב, אבל יצטרך זמן הסתגלות שכן זו הפעם הראשונה שהוא עשוי לשחק מחוץ לגרמניה. בגיל 30, המעמד של נאצ'ו במדריד כבר לא ישתנה והוא יישאר שחקן משלים וכבר אפשר לומר שאדר מיליטאו הוא נפילה. מדובר בבעיה.
