ז`ול פגיעה: המגן הימני שמוביל את צרפת

פרספקטיבה היא הכל בחיים. על מה אתם חושבים כשעולה לראש נבחרת צרפת, סגנית אלופת העולם שתעלה היום (שישי) לרבע גמר היורו מול פורטוגל? רובכם כנראה תחשבו על זה שהם בלי שער שדה אחד, למרות הנוכחות של קיליאן אמבפה בעל המסכה, אנטואן גריזמן ושחקנים בולטים נוספים. מעטים, אם בכלל, יחשבו על זה שהם לא ספגו שער שדה אחד.

עד עכשיו, מול נבחרות טובות (הולנד שברבע הגמר, אוסטריה ההתקפית, בלגיה ופולין), הם ספגו פעם אחת, גם היא מפנדל ספק-חוקי של פולין. הם כמעט ולא עשו טעויות עד עכשיו, מה שמאפשר לנו להאמין בהם כפייבוריטים. ההתקפה יכולה להיות טובה יותר, והם מרחק שלושה משחקים מזכייה ביורו.

זה קרה גם בזכות טורניר הקאמבק של נגולו קאנטה וגם בזכות היכולת הנפלאה של מייק מניאן, אולי השוער הטוב בעולם כשהוא מצליח להשלים ארבעה משחקים רצופים ומעלה, אבל בעיקר בזכות ז`ול קונדה, הבלם שהפך למגן ימני. הוא לא רצה לשחק כמגן ימני, כפי שהודה בעצמו, אבל עושה עבודה נפלאה.

קונדה פתח כמגן ימני גם בגמר המונדיאל, במה שדידייה דשאן הכתיר כ"פרויקט של שנים שהבשיל". הוא עשה את זה רוב העונה בברצלונה לצד צמיחתו של פאו קובראסי, כשהוא הגרסה של צ`אבי למה שפפ גווארדיולה עשה עם קייל ווקר או מיקל ארטטה עם בן ווייט. המגן הימני המודרני הוא בלם.