מה עושה החלוץ? כאב הראש שמפלג את הולנד

נבחרת הולנד, שתעלה היום (רביעי) לחצי גמר היורו מול אנגליה, מוצאת את עצמה בעמדה לא מוכרת. הם משחקים כדורגל לא טוב במיוחד, אבל הם מרחק שני משחקים, שלוש שעות, מזכייה ביורו ראשון אחרי כמעט ארבעים שנה. נבחרת עם ג`פרי סחאוטן בהרכב עשויה לעשות מה שיוהאן קרויף, ווסלי סניידר ורובין ואן פרסי לא הצליחו לעשות.

אמנם יש לאוראנג` מועמד ראוי לתואר השחקן הטוב ביורו בדמות קודי גאקפו, אבל הם ניצחו משחק אחד בלבד בשלב הבתים (מול פולין חסרת רוברט לבנדובסקי), פגשו בשמינית הגמר את רומניה וברבע הגמר את טורקיה נטולת מריח דמירל, אחד השחקנים החשובים ביותר שלה.

מרט מולדור הבקיע שער עצמי שהעלה את הנבחרת של רונאלד קומאן לחצי הגמר, בו הם פוגשים את אנגליה - לא בדיוק אימת היבשת. בזמן שבצד השני ספרד הייתה צריכה להדיח את גרמניה ואת צרפת (שבעצמה הדיחה את פורטוגל), ובזמן שבצד שלה אנגליה הדיחה את שווייץ שהדיחה את איטליה, הם קיבלו מסלול שמרגיש קל יותר. רחוק מאוד מהסטיגמה ההולנדית הקלאסית על נבחרת שמשחקת כדורגל מושלם ומתפוגגת בשמינית.

ג`יובאני ואן ברונקהורסט, האיש שחתום על אחד השערים הגדולים בתולדות הכדורגל ההולנדי, סיכם את זה בצורה נפלאה: "אם קומאן יפול על הרצפה, הוא יפגע בה ויגלה שנחת על רולקס. יש לו מזל מהרגע שבו הוא קם בבוקר". באנגליה מתעסקים בעיקר בבעיות של הנבחרת ובשיבוץ השופט, פליקס זוואייר שרב עם ג`וד בלינגהאם בקלאסיקר בו שפט, בזמן שלהולנד יש את הבעיות שלה.

ההגנה עושה עבודה לא רעה, ושמרה על שער נקי מול צרפת שהגיעה לחצי הגמר. גאקפו משחק כדורגל מצוין עם שלושה שערים, צ`אבי סימונס בישל שלושה משלו ונראה חי בהרבה כשהוא פותח במרכז הקישור. החלוצים, לעומת זאת, לא לגמרי שם. ממפיס דפאיי וסרט הראש הבקיעו שער אחד ומתמודדים עם צעקות "וחהורסט" מהספסל, בזמן שוחהורסט עצמו נגע בכדור 43 פעמים ב-95 דקות בכל הטורניר. יכול להיות שהגיע הזמן לשינוי מצד קומאן, בטח בהתחשב בהבדל בין אנגליה לבין רוב הנבחרות שהם פגשו, בעיקר הגנתית.