יש מקומות שעושים קסמים בקריירה של אדם. כאלה שמשכיחים את כל מה שהיה בעבר ושם נוצרת מורשת חדשה. בשנים האחרונות רונלד קומאן חווה את אחת התקופות הטובה בקריירת האימון שלו. מי שהיה שחקן מפתח באחת מהקבוצות הגדולות בהיסטוריה של ברצלונה, נחשב במשך שנים למאמן בינוני ומטה, אך מהרגע שהגיע לליגה האנגלית והצטרף לסאות’המפטון, משהו בו השתנה.
לאחר שנתיים מוצלחות עם הקדושים, אותם הוליך לאירופה, קומאן פנה לאתגר חדש באברטון בתקווה לעלות עוד שלב בקריירה שלו. אם נשפוט לפי ההתחלה, החיבור הזה מתאים כמו כפפה ליד. תחת ההולנדי, הטופיז חווים את פתיחת העונה הטובה ביותר שלהם בפרמייר ליג מזה לפחות עשר שנים (לצד עונת 2012/13).
הקיץ האחרון לא בישר על הפתיחה הטובה של הקבוצה מליברפול. בעוד היריבות לצמרת החתימו שמות נוצצים במיליוני ליש״ט, קומאן הסתפק ברכש לא מרשים במקרה הטוב ומעורר גיחוך במקרה הרע. אשלי וויליאמס הגיע מסוואנזי מתחתית הליגה, אידריסה גיי הצטרף מאסטון וילה, שהייתה אחת הקבוצות הגרועות בהסטוריה של הפרמייר ליג ומארטן סטקלנבורך, ששכח את כפפות השוער שלו אי שם במונדיאל 2010 הונחת גם הוא. היה גם דובדבן, בדמותו של יאניק בולאסי, שחקן הכנף של קריסטל פאלאס שעבר תמורת סכום עתק של 30 מליון ליש״ט. הכל היה מוכן לעוד עונה מדשדשת של הטופיז, אבל בליגה בה לסטר זכתה באליפות, אסור להניח וממש לא כדאי לנחש.
בניגוד לרוברטו מרטינס, שלא הצליח להתרומם יחד עם אברטון, שדשדשה בין תחתית לצמרת, אצל קומאן דברים נראים אחרת. ההולנדי הגיע לאברטון על מנת להמשיך את מה שהתחיל בקבוצתו הקודמת בליגה האנגלית. עם אותה השקפת עולם שמשלבת בין משחק טקטי ומסודר, שכולל לחץ משתנה על הכדור ויציאה מהירה להתקפות.
צירופם של 3 שחקני השדה הוכיח את עצמו. וויליאמס אמנם היה חלק מקבוצת תחתית, אך במשך שנים היה מועמד לקבוצות הגדולות. הקפטן של וויילס מביא אתו ניסיון ומנהיגות לצד יכולת הנעת כדור והתחלת התקפות מתפרצות. גיי אמנם היה חלק מאסטון וילה, שהתחרתה במכבי נתניה בתחרות העונה העלובה, אך בסיכום העונה היה ממובילי הליגה בתיקולים מוצלחים למשחק והיה בפסגת הדירוג של מרחקים אותם רץ במשחק ובהשתלטויות על כדורים, תחומים בהם אברטון התקשתה במהלך תקופתו של מרטינס.
הבינגו הגדול של אברטון העונה הוא בולאסי. מי שצבר לעצמו מוניטין של שחקן שמופיע ל-45 דקות כל שלושה חודשים על המגרש, היה ונשאר אחד משחקני הכנף המהירים, הזריזים והטכניים בליגה. אם מצרפים את שלושת ההעברות הללה לאנר ולנסיה, שהגיע מווסטהאם ולסגל הקיים של הטופיז, נוצר סגל מאוזן אשר יכול להפתיע כל קבוצה: כזה שמשלב בין הגנה מנוסה (בת גיל ממוצע של מעל 30) וקישור דינמי.
עם פתיחת הליגה, שני סימני שאלה הפכו לסימני קריאה. רומלו לוקאקו, שהתאפיין אשתקד בעיקר בחוסר יציבות, הבקיע כבר חמישה שערים בשבעת משחקי הפתיחה של הליגה. כשהבלגי מחייך, מעטות ההגנות שיכולות לעצור אותו. גם בשער קומאן רווה נחת: בגיל 35 ולאחר נדידה ארוכה שכללה את רומא ופולהאם בין השאר, סטקלנבורך מזכיר את היכולת שהציג בתחילת העשור בשערה של אברטון.
כשכלל המערכים של הקבוצה מתפקדים ברמה כזו, קשה להספיד את הטופיז עוד לפני שריקת הפתיחה למשחק מול המוליכה, מנצ'סטר סיטי. חשוב להבין שאברטון לא נועדה להיות פלא של עונה אחת. בניגוד לקבוצות כמו סאות’האמפטון, אשר הבינו את תפקידן בשרשרת המזון ועל כן מתמודדות בכל קיץ עם מכירתם של השחקנים הטובים ביותר שלהן, בגודיסון פארק מעוניינים לצאת מהמעגל.
הקיץ הם החלו בתהליך המדובר, כשאיש העסקים האיראני-בריטי, פרחד מושירי, רכש את השליטה במועדון. המיליארדר כבר היה חלק בעבר מקבוצת כדורגל, כשלצד שותפו לאורך שנים, אלישר אוסמנוב, הוא ניסה לרכוש את ארסנל, אך בהמשך בחר להמשיך הלאה ולרכוש מועדון משלו. מאז הרכישה, הוא אינו עוצר ולצד רכישות בסכומים גבוהים כמו של בולאסי, הוא גם בוחן אפשרות להקים אצטדיון חדש עבור הטופיז, אחד שיהיה תואם לשאיפות העתידיות הגבוהות שהציב לעצמו. עד כה לא מסתמן שמדובר בבעלים קפריזיים, אלא באדם שמעוניין לספק שקט למערכת ואפשרות לבנות פרויקט לעתיד. אם קומאן יצליח לנצח את הסיטיזנס, אולי ניתן יהיה לדבר על כך שההצלחה קרובה יותר משהבעלים מצפה.
