אחד המנג'רים הוותיקים והמוערכים בעולם מוצא את עצמו, שוב, ללא עבודה: בשבוע שעבר, כשסאגת ה"סופר ליג" עדיין היתה חלק מחיינו, ז'וזה מוריניו סיים את תפקידו בטוטנהאם - בתום קדנציה בת שנה וחצי בלבד. אבל עם כל הכבוד למאורע הזה, הוא ככל הנראה רק סמל למשהו הרבה יותר עמוק - והיא שקיעתו של מי ששלט בכדורגל העולמי במשך קרוב לעשור, עם שתי זכיות בגביע אירופה לאלופות ו-25 תארים בסך הכל.
הערב, טוטנהאם שלו תנסה להסתדר בלעדיו - ועם ריאן מייסון על הקווים - כשתעלה לגמר גביע הליגה מול מנצ'סטר סיטי. רגע לפני המשחק, ב"אתלטיק" פרסמו כתבה נרחבת - וניסו לנתח: מה בדיוק קרה למוריניו, מה הוביל לפיטוריו, וגם מה יהיה התפקיד הבא של אחת הדמויות הסוערות בכדורגל העולמי?
בין הסיבות לחוסר ההצלחה שלו, העיתונאי אוליבר קאי ציין ראשית את שיטת המשחק: בעוד פפ גווארדיולה הכניס את הנעת הכדור, ויורגן קלופ העלה על נס את שיטת הלחץ הגבוה, מוריניו לא השתנה עם הזמן - ונותר עם השיטה שבה השתמש בקבוצות שהוביל בעשור הקודם. גם נטייתו לכדורגל הגנתי ושמרני פגעה במעמד שלו כלפי האוהדים, ואפילו כלפי השחקנים (לפי פרסומים, שחקנים בטוטנהאם הביעו את מורת רוחם מהשיטה הדפנסיבית מדי של מוריניו במשחקים, ובהתמקדות על הגנה באימונים).
לצד כל אלה, עומדת גם בעיית יחסי האנוש של הפורטוגלי. לאורך השנים, פעמים רבות השווה מוריניו בין דור השחקנים הקודם - זה של מרקו מטראצי, חאבייר זאנטי או פרנק למפארד - לבין הדור הנוכחי שאימן, שחקנים דוגמת לוק שואו, אנתוני מרסיאל או מרקוס ראשפורד. לא פעם טען גם שלשחקנים בדור הנוכחי חסרים האופי והאישיות שהיו לשחקנים שאימן בעבר.
אבל גם אם זה נכון, באותה מידה שהשחקנים השתנו - כך גם חלק מהמאמנים השתנו, ופיתחו קשר עם השחקנים שאפשר להם להצליח יחד. אצל מוריניו זה לא קרה; ונראה שהדוגמא הבולטת היא ששלושה מהשחקנים הבולטים בעולם כיום - קווין דה בריינה, מוחמד סלאח ורומלו לוקאקו - כולם עברו תחת ידיו של מוריניו, אבל לא היו קרובים למימוש הפוטנציאל שאותו קיימו בעתיד.
אז לאן מוריניו לוקח את הקריירה שלו מכאן? ב"אתלטיק" מנו את האפשרויות, שהן כאמור, לא רבות: מבין 12 המועדונים שהיו אמורים להשתתף ב"סופר ליג", אלה שנחשבים לעילית האירופאית, מוריניו כבר אימן בחמישה (אינטר, ריאל מדריד, צ'לסי, מנצ'סטר יונייטד וטוטנהאם). קשה להאמין שמועדונים כמו אינטר או ריאל ייתנו צ'אנס למאמן שעבד אצלם בעבר (בטח לאור העובדה שזינדין זידאן ואנטוניו קונטה רושמים הצלחה יחסית). פאריס סאן ז'רמן הוזכרה כמועמדת, אבל גם שם מאוריסיו פוצ'טינו קוצר הישגים רבים.
ואולי הפיתרון הוא דווקא בכדורגל הבינלאומי? מוריניו ציין בעבר כי יש לו חלום לאמן את נבחרת פורטוגל, עבודה שלכאורה תפורה למידותיו, אבל פה יש גם חסרונות: המאמן הנוכחי, פרננדו סנטוס, מסיים חוזה רק ב-2024; וכריסטיאנו רונאלדו, כוכב הנבחרת, יהיה אז בן 36. לא יהיה פשוט להיכנס לנעליו של סנטוס. אז לא ברור לאן המאמן הכריזמטי הולך מכאן, אבל די ברור שהולך להיות מעניין מאוד.
