sportFive990037
צילום: ספורט 5
אד וודוורד. איש פיננסים (Getty)
אד וודוורד. איש פיננסים (Getty) | צילום: ספורט 5

אוהדי מנצ'סטר יונייטד בוודאי מביטים בקנאה לעבר מה שקורה ביריבה השנואה ליברפול. המאמן, השחקנים, הכדורגל שובה העין. אבל הבסיס להכל מתחיל למעלה, מההנהלה. מאז הפרישה של המנג'ר האגדי סר אלכס פרגוסון ב-2013, מי שמנהל את השדים האדומים בפועל הוא המנכ"ל אד וודוורד. בנקאי במקצועו. ולמרות שהובא על סמך כישוריו הפיננסים, הוא מנהל את המועדון על כלל רבדיו. ללא איש מתחום הכדורגל, כזה שיתווה אסטרטגיה ארוכת טווח וידע במה להשקיע את הכסף. הוא זה שנושא באחריות וזה שצריך לספק הסברים.

בזמן שבליברפול הוחלף מאמן אחד ופני הקבוצה שונו לחלוטין, ביונייטד לא בחלו באמצעים והשקיעו בתקופה הזו כמעט מיליארד פאונד לטובת רכש - מעל ל-200 מיליון יותר ממה שהוציאה ליברפול. כשמחשבים את ההוצאה הממוצעת לעונה מאז עזיבת פרגוסון, בניכוי רווחים ממכירות – הושקעו כ-90 מיליון פאונד לעונה – יותר מפי 3 מיריבתם (25.5).

ומה התוצאה? שחקני החיזוק שהובאו עזבו מזמן, וכך גם המחליפים של מחליפיהם. דייויד מויס פוטר עבור הניסיון של לואי ואן-חאל, ואותו החליפו בשביל הווינריות של ז'וזה מוריניו. "המיוחד" וסגנון המשחק האפור הועזבו תמורת חזרה למקורות – מינוי סולשיאר – קאמבק שהעניק הרבה תקוות אך פחות נקודות. ההבדל בין היריבות נעוץ בהתנהלות, באנשים שמנהלים את המועדונים. הבולט מביניהם הוא אדם אחד, בתפקיד מסוים שכלל לא מאויש אצל השדים האדומים. תפקיד המנהל המקצועי, אותו מאייש מייקל אדוארדס.

הגיע מלמטה
"אנחנו כמועדון חייבים להיות החכמים ביותר בחדר", אמר נשיא חברת ההשקעות FSG מייק גורדון, כשזו רכשה את ליברפול ב-2012. בהזדמנות אחרת, טען כי "תפקיד המנג'ר בכדורגל הוא עצום, בעיקר בקבוצות הגדולות. אין סיכוי שאדם אחד יכול להיות אחראי לכל האספקטים של פעילות המועדון". ההתבטאויות הללו ברורות לאלו שמכירים את אסטרטגיית הניהול של FSG – כשזו השתמשה בסייברמטריקס (מאניבול), שיטה חדשה דאז לניהול מועדון ספורטיבי באמצעות סטטיסטיקות מתקדמות. זאת בכדי להוביל מועדון אחר שברשותם, בוסטון רד-סוקס, להצלחות בליגת הבייסבול בארה"ב.

לכן, אפשר להבין מדוע מונה אדוארדס לתפקיד המנהל המקצועי של ליברפול ב-2016, למרות שלא היה איש כדורגל מוכר לקהל הרחב – כמו ואן-חאל, לדוגמה, שהיה מועמד לתפקיד ב-2012. אדוארדס החל את דרכו בכדורגל כשחקן בליגות החצי-מקצועניות, כשבמקביל למד לתואר במנהל עסקים ותורת המידע. ב-2003 מונה לאנליסט בפורטסמות' של הארי רדנאפ, ובהמשך התקדם לתפקיד מנהל צוות האנליסטים של המועדון, כשבאחריות הצוות ניתוח המשחקים לפני ואחרי ששוחקו.  שש שנים הספיקו לו בכדי לעזוב לטובת תפקיד דומה בטוטנהאם - שוב תחת רדנאפ - ושנתיים אחר כך שכרה ליברפול את כישוריו.

האנגלי עסק בתפקידים כמו מנהל ביצועים טכנים ומנהל טכני, שעיקר אחריותו הייתה סביב ענייני סקאוטינג לקבוצות המועדון, ניתוח משחקים וניהול מחלקת המחקר. כישוריו האנליטיים והיכולות שלו לאסוף מאגר של שמות שחקנים מרחבי הגלובוס בלטו. בנוסף, מעורבתו בעיסקאות בהן נמכרו את כריסטיאן בנטקה (32 מיליון פאונד), ג'ו אלן (14) ובראד סמית' (3.25) העלו את קרנו בקרב מקבלי ההחלטות.

קלופ, אדוארדס וגורדון. צוות מקבלי ההחלטות של ליברפול (Getty)
קלופ, אדוארדס וגורדון. צוות מקבלי ההחלטות של ליברפול (Getty) | צילום: ספורט 5

לאט לאט הוא פילס את דרכו מעלה בסולם התפקידים ואף שיתף פעולה עם מנכ"ל המועדון, איין אייר, בתחום ניהול המו"מים. הדומיננטיות שלו עירערה את מערכת היחסים עם המאמן ברנדון רודג'רס, שטען כי נוגסים בסמכויותיו. עם המאמן הנוכחי, יורגן קלופ, שמורגל לעבודה לצד סמכות מקצועית נוספת עוד מתקופתו בדורטמונד, זה לא המצב. "הוא האדם המתאים ביותר", הצהיר הגרמני לאחר שאדוארדס קיבל את תפקיד המנהל המקצועי, ועליו הוטלה האחריות על ניהול המשאים ומתנים עם עזיבת אייר, "יש לו את הידע, המומחיות והאישיות לפרוח בתפקיד".

מלך שוק העברות
על פי התקשורת האנגלית, אדוארדס וקלופ מקיימים פגישות עבודה בזמן ארוחת הבוקר, לאחר שקיבלו את ההמלצות של ראש מערך הסקאוטינג דייב פאוולס הסקאוט הבכיר בארי האנטר וראש מערך המחקר איאן גראהם. את מסקנותיהם הם מעבירים לגורדון, שמספק את התמיכה הכלכלית. צמצום כוורת מקבלי ההחלטות גרמה לליברפול לעבוד בצורה יעילה מבעבר ולצד החשיבות הברורה של קלופ וגורדון, לא ניתן לזלזל בחלקו של אדוארדס בהצלחה.

הוא הוכיח כי הוא יכול לספק תוצרים מיידים, אך גם לבצע צעדים עם ראייה לעתיד. להביא שחקנים שמתאימים לשיטה התובענית, אך גם לבחון בקפדנות אם הם מתאימים מבחינה אישיותית. לקנות בזול, ולמכור ביוקר. שחקנים כמו מאמדו סאקו (26 מיליון פאונד), דומיניק סולנקה (19 מיליון, כשחודשים ספורים לפני כן נרכש תמורת 1.8) והדובדבן שבקצפת, פיליפה קוטניו (130.5) נמכרו בסכומים גבוהים אך הקבוצה לא נפגעה מעזיבתם.

מצד שני צורפו שחקנים עם מחשבה קדימה (טאקומי מינאמינו ב-9 מיליון ליש"ט בלבד), כאלו שהפכו לברגים חשובים במכונה (פאביניו ב-40 מיליון) ואף מציאות של ממש (אנדרו רוברטסון ב-8.1 מיליון). גם הרכישות הגדולות שביצע, כמו אלו של מוחמד סאלח ו-וירג'יל ואן-דייק לא היו קונצנזוס בהתחלה. בדיעבד, הודה קלופ שחשש כי סאלח לא יסתדר עם הפיזיות האנגלית, ובזמן אמת בלם ואגדת ליברפול בעבר, ג'יימי קארגר, תהה אם ואן-דייק מתאים לרמה וסיפר כי מאמן סלטיק בעבר רוני דילה כינה את ההולנדי עצלן. איך הם השתלבו, כולנו יודעים.

בסופו של דבר, אדוארדס ישפט על-פי הקבוצה הבאה שתיבנה בליברפול. הרי ראינו מנהלים מקצועיים שהורמו על כתפיי התקשורת, אך נכשלו במשימתם הבאה. הוא יצטרך להוכיח שבכוחו לבנות את הבסיס לקבוצה המנצחת הבאה, גם בזמן שזו הנוכחית בשיאה. על כל מקרה, בקרב אוהדי ליברפול הוא יזכר לנצח כבורג משמעותי בצוות שבנה בליברפול קבוצה היסטורית - זו שככל הנראה, תחזיר את האליפות למרסיסייד לאחר 30 שנות גלות.