sportFive799411 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5
הישג השיא של יונייטד בצ'מפיונס מאז הגמר ב-2011: רבע הגמר מול באייר (צילום: ספורט 5)
הישג השיא של יונייטד בצ'מפיונס מאז הגמר ב-2011: רבע הגמר מול באיירן ב-2014 (getty) | צילום: ספורט 5
אחרי האכזבה הקשה מההדחה מליגת האלופות, מנצ'סטר יונייטד תמשיך מחר (שבת) לרדוף אחרי התואר היחיד שנותר לה העונה, הגביע האנגלי, כשתארח את ברייטון ברבע הגמר. המאמן ז'וזה מוריניו, שספג ביקורת רבה על סגנון המשחק במפגש הכפול מול סביליה, נשאל במסיבת העיתונאים אם הוא יכול להבין את התסכול של האוהדים. התגובה של המיוחד נמשכה 12 דקות.

"אני אומר לאוהדים", פתח מוריניו את דבריו, "שיש להם את הזכות המלאה לדעתם ולהגיב, אבל יש משהו שאני קורא לו מורשת כדורגל. ומה שמאמן יורש זה למשל שיונייטד לא זכתה בליגת האלופות מאז 2008. מאז 2011, 2012, הדחות בשלב הבתים. הדחה בשמינית גמר הצ'מפיונס ב-2013 כשאני הייתי על הספסל היריב.

7 שנים עם 4 מאמנים שונים, עונה אחת בלי לשחק באירופה, פעמיים לעוף בשלב הבתים ולהגיע במקרה הטוב לרבע הגמר. זו מורשת כדורגל. ואם מדברים על הליגה, האליפות האחרונה הייתה ב-2013 ומאז ההישג הכי טוב היה המקום הרביעי. זו הכוונה שלי במורשת. ואותם האוהדים, אותם תמיד אכבד, צריכים לדעת מהי מורשת בכדורגל, מהו תהליך ומתי הגעתי.
"מי שיבוא אחריי ימצא שחקנים עם מנטליות אחרת" (getty) | צילום: ספורט 5
"כשהגעתי לריאל מדריד, אתם יודעים כמה שחקנים שיחקו ברבע גמר הצ'מפיונס. צ'אבי אלונסו עם ליברפול, קסיאס עם ריאל ורונאלדו עם יונייטד. כל היתר אפילו לא השתתפו ברבע הגמר. זו מורשת. אלה נתונים אמיתיים. אתן לכם עוד: בשבע השנים האחרונות המיקום הכי גרוע של סיטי בליגה היה המקום הרביעי. הם זכו בשתי אליפויות, העונה שלוש וסיימו פעמיים במקום השני. זו מורשת. ואתם יודעים מה עוד הוא מורשת? שאוטמנדי, דה בריינה, פרננדיניו, סילבה, סטרלינג, אגוארו, אלה השקעות מהעבר, לא מהשנתיים האחרונות. אתם יודעים כמה שחקנים עזבו את יונייטד בעונה שעברה? תראו איפה הם משחקים ואיך, אם הם בכלל משחקים.

"זו מורשת וכשאעזוב, המאמן הבא של מנצ'סטר יונייטד ימצא כאן את לוקאקו, מאטיץ', דה חאה שכמובן נמצא פה הרבה שנים. הוא ימצא שחקנים עם מנטליות אחרת, איכות, סטטוס, חוכמת משחק. היום ברבע גמר ליגת האלופות יש 4 קבוצות שתמיד נמצאות שם. ברצלונה, ריאל מדריד, יובנטוס, באיירן מינכן ואז מצטרפים אליהן מועדונים אחרים. אבל יש סיבה מדוע אותן קבוצות תמיד נמצאות שם.

"יש לי עבודה מדהימה לעשות כאן. אני הייתי יכול להיות בארץ אחרת, עם הליגה בכיס, אולי עוד לפני שהעונה אפילו מתחילה, אבל אני כאן ואני הולך להישאר כאן. אין שום סיכוי שאשנה את המנטליות שלי. יש ביטוי שאני אוהב - כל חומה היא דלת. אני לא אברח ולא אעלם ולא אבכה כי שמעתי כמה קריאות בוז. אני לא אעלם לתוך המנהרה בריצה. במשחק הבא אני אהיה הראשון שאצא לכר הדשא. אני לא מפחד מהאחריות שיש עליי.
"כשהייתי בן 20, לא הייתי שום דבר בכדורגל. הייתי בן של מישהו, עם הרבה גוואה. עכשיו, בגיל 55, אני מה שאני ועשיתי את מה שעשיתי בגלל עבודה קשה ובזכות הכישרון והמנטליות שלי.

"אז יכולים להתאחד נגדי. אני מבין שבמשך הרבה הרבה הרבה שנים היה מאוד קשה לאנשים שלא אהבו אותי, הנה הוא שוב, הנה הוא זוכה בעוד תואר. 10 חודשים עברו מאז שזכיתי במשהו. ניצחתי את צ'לסי, את ליברפול, הפסדתי לסביליה ועכשיו הרגע שלהם לשמוח שוב. אני לומד להיות שמח באושר של אחרים, אני אדם מאוד מאושר. הדבר הטוב עבורי, ההרגשה המדהימה היא שאני משדר על אותו גל עם הבעלים, עם אד וודוורד, עם כל ההנהלה. אנחנו מסכימים על הכל, אז החיים טובים".