הנבחרת של דרור קשטן מוכנה למשחק הבית האחרון שלה במוקדמות מונדיאל 2010. הפעם לא מזלזלים בנבחרת שנחשבת לחלשה על הנייר, אבל בספורט שלנו יש מספיק תירוצים גם למקרה של הפסד.
נבחרת ישראל תארח הערב (שבת) ב-21:00 את מולדובה לעיני קצת יותר מרבבת צופים, שהרגישו צורך לבוא בעיקר כי קיבלו כרטיס ולא נעים להם להבריז. כולנו מקווים שנבחרת הליגיונרים שלנו, מחוזקת בשחקני הפועל תל-אביב, תצליח לא להביך את העם היושב בציון.
משחק הבית האחרון של קמפיין מונדיאל 2010 דומה למפגש של חבר'ה מהמילואים. המשימה היא לא רצינית מדי ואין בעיה לקבל גימלים מהמפקד קשטן (מישהו אמר מכבי חיפה?), שגם ככה משתחרר עוד ארבעה ימים והוא כבר לא לחוץ על משמעת.
הנבחרת עדיין לא איבדה סיכוי תיאורטי להעפיל למונדיאל ובסך הכל צריך לנצח בשני משחקים ולהתפלל לנס ביוון או בלוקסמבורג. למרות שהישראלים כבר מזמן הפסיקו להאמין בניסים, לשחקני הכדורגל יש סיבות טובות לנצח.
חמש סיבות לניצחון על מולדובה:
1. אין זלזול - אחרי ההפסד המשפיל נגד לטביה, שחקני הנבחרת הוציאו חלק מהתסכול שלהם בשביעייה מול לוקסמבורג, אבל זה ממש לא מספיק. החניכים של קשטן הושפלו בבית והם כבר לא מרגישים כמו אחת הנבחרות הטובות באירופה, אפילו לא בצחוק.
2. איתי שכטר - החלוץ המוכשר צפוי לערוך הערב את ההופעה השניה שלו בסך הכל במדי הנבחרת. שכטר רחוק מלהיות שחקן מושלם, אבל אם יעלה מהספסל, הוא מסוגל להגיע הרבה יותר רחוק מאשר כל שחקן בסגל של המולדבים. ישראל לא מעצמת כדורגל, אבל שכטר הוא דוגמא לעומק היחסי שיש לסגל הישראלי מול יריבות כמו מולדובה.
3. יוסי בניון ותמיר כהן - מעט מאוד שחקנים ישראלים נמצאים עכשיו בשיאם. שניים מהנציגים שלנו באנגליה מדהימים לאחרונה את האנגלים ואת הישראלים. קשר בולטון (3 שערים העונה בליגה האנגלית) מרגיש שהוא סוג של סטיבן ג'רארד ובניון כמו סטיב מקמנמן. הביטחון שלהם יכול להרגיע את כל הקבוצה, שלא תיכנס הפעם להיסטריה.
4. מי זאת מולדובה? - בפתיחת קמפיין מוקדמות המונדיאל הכריז יושב ראש ההתאחדות המולדבית: "אנחנו נתמודד על שני המקומות הראשונים בבית. מה שבטוח, לא על המקום האחרון".
ביציאה אבי לוזונית טיפוסית, פאבל צ'באן חפר לעצמו בור עמוק ועכשיו הנבחרת שלו מדורגת אחרונה בבית, עם 3 נקודות בלבד אחרי שתי תוצאות תיקו מאופסות מול לוקסמבורג ותיקו ביתי עם יוון.
רוב שחקני מולדובה משחקים בליגה המקומית. הכוכבים הם איגור בוגייב, שמשחק במועדון לא גדול באוקראינה, והסגל מונה גם שני מגינים מהליגה הרוסית. אלופת מולובה, שריף טיראספול, לא היתה קרובה לליגת האלופות ואין שם סימנים לאופטימיות בכל מה שנוגע לכדורגל. אחרי שבקמפיין יורו 2008 הם סיימו במקום הרביעי בבית לפני הונגריה, המולדבים עשו כמה צעדים אחורה.
5. אנחנו הרבה יותר טובים - אם לא ניקח בחשבון את הטעויות הרבות שקשטן עשה לאורך הקמפיין, נתעלם מכמות שחקני הנבחרת שלא ראו דקה כבר חודשים רבים באירופה ולא נתרגש מזה שהקהל כבר לא מתעניין בנבחרת, נגיע למסקנה שאנחנו הרבה יותר טובים מהמולדבים. בגלל שהנבחרת מתנהלת כמו שכונה, הבדלי הרמות הצטמצמו, אבל ישראל עדיין חייבת לנצח יריבה כל כך נחותה ממנה.
חמש סיבות להפסד ביתי נוסף:
1. עם כל הכבוד - זה משחק הבית האחרון של המאמן הלאומי המוערך, דרור קשטן, שלקח אליפויות עם שלוש קבוצות גדולות בישראל וזוכה לכבוד מהתקשורת והקהל. אוהדי הנבחרת והשחקנים רוצים להיפרד מקשטן עם תצוגת כדורגל נפלאה ועם חוויה שהוא יזכור לכל החיים.
כל המושגים הללו לא נמצאים בלקסיקון של הכדורגל הישראלי. האמת היא שרוב השחקנים יודעים שהמאמן לא ימשיך ולכן גם לא לחוצים לתת את משחק חייהם. עוד הפסד קטן יהיה סיום הולם לקמפיין, שבו נראה שהדבר היחיד שכולם מפחדים ממנו, זה בטעות לעלות למונדיאל.
2. אצטדיון רמת-גן ריק - 12 אלף אוהדים ברמת גן נותנים תחושה של 15 צופים באיצטדיון גרין בנצרת עילית. ההחלטה לשחק באיצטדיון הלאומי בכל מחיר תיצור אווירת נכאים ביציעים ותפאורה מושלמת לסיום קמפיין מדכא.
3. לא מאמינים באירופים - אם יש משהו שאנחנו טובים בו, זה בלא לסמוך על אף אחד. לחשוב שלטביה ויוון יעשו תיקו שיכול לשרת רק את ישראל, זה משהו שאי אפשר לתפוס. אם ננצח את מולדובה זה רק ייתן לאירופים עוד הזדמנות להוכיח שהם לא בקטע של ציונות, לא ניתן להם להנות מהתענוג.
4. אין נוכחות חובה - הנבחרת הפכה להיות משהו שהוא בין מילואים לקייטנה. קשטן שיחרר מהסגל כל מי שהרגיש שאולי יש לו כאב ראש - יניב קטן הושעה לשנתיים מהנבחרת בגלל שהוא הראה סימנים של חוסר מוטיבציה, אבל עכשיו הוא מקבל מנוחה בכיף, כולה נבחרת. לא צריך ללמד את קשטן, יש חוסר רצינות באוויר.
5. החלומות באוויר הראש ביוון - בוא נודה על האמת, בכל מה שקשור לנבחרת אימצנו כבר מזמן את הגישה הלוזרית. בכל פעם שהגענו לבאר לא רק שלא שתינו ממנה אלה גם ירקנו לתוכה ממעמקי הגרון. דמיינו לכם סיטואציה בה המשחק שלנו עדיין בתיקו מאופס והשחקנים מגניבים מבט לספסל ומסננים "כמה כמה". הדקות יעברו והמשחק ביוון יישאר מאופס. בדיוק שנדמיין את הגול שיביא אותנו למצב המיוחל מצב נייח של מולדובה יחרוץ את גורלנו שוב...
