אין ספק, אבי לוזון שיחק אותה. איזה מאמן הוא הביא לכאן, תענוג. כריזמטי, נותן שואו, מתאים את עצמו למצבים שונים. ממש זיקית אמיתית. אין, שחקן כזה אי אפשר היה למצוא.
לואיס פרננדז הוא הכל חוץ ממאמן נבחרת. מבט על מסיבות העיתונאים המביכות שלו פעם אחר פעם, יספר את הסיפור. במקום לדבר לעניין, תוקף כלי תקשורת. במקום לקחת אחריות, מפיל אותה על העיתונאים.
תראו לי את עיתונאי שהצליח אי פעם לקבוע הרכב לנבחרת. כנראה שלא תמצאו כזה. אבל לואיס בשלו, שחקן למופת. אתם בוגדים, אתם רשעים, אתם מאיימים. כל מה שחסר עכשיו זה שם ממש טוב, קמפיין פרסומי מוצלח ויש לנו להיט שילחם על פרס האוסקר.
כשלואיס פרננדז מונה לנבחרת רשמתי כאן שזאת היתה הטעות הכי גדולה של אבי לוזון מאז נבחר. את האמת? חבל לי מאוד שצדקתי כי בסופו של דבר רציתי את הצלחת הנבחרת כמו כולם, אבל נותר לתהות מדוע היינו צריכים לעבור את כל התהליך הזה שוב.
מאמן זר לא יכול להצליח כאן. לואיס פרננדז בפרט הוא כישלון מהדהד שצריך להוות דוגמא לקראת כל קמפיין שיגיע בעתיד.
ואם כל זה לא הספיק, הקלות בה שחקנים יכולים להשתחרר כאן מהסגל היא מדהימה. פתאום חתונות יותר חשובות, פציעות קלות של שבוע הופכות לארוכות ולואיס נותן יד. אכפת לו? לא ממש. הוא רוצה לסיים את המשחק מול מלטה, להביט בחשבון הבנק שלו ולצחוק על כולנו.
לואיס פרננדז הוא ללא ספק שחקן הקולנוע הכי טוב שנחת כאן. מאמן הוא לא. הוא הוכיח את זה בכל רגע נתון. ומה אנחנו נגיד? שצדקנו וידענו מראש מה המינוי הזה יוליד? עזבו, אנחנו עייפים מכל האיומים והבגידות.
הכתוב הינו טור דעה
