הקיץ פגע בהם: מה קרה לכוכבים של 2009/10?

סיום עונת 09/10 בכדורגל הישראלי, וגם ברחבי היבשת כולה, סימנה לנו יותר מהכל דבר אחד: המונדיאל קרוב. הקיץ, השמש, הים.. אין הרבה זמן לבלות כי בעוד שבועיים חוזרים למסכי הטלויזיה, לפאבים, לחברים ולמשך חודש משועבדים מחדש לכדורגל.

המונדיאל נגמר, הליגות חזרו, לאט לאט אפשר להבין לאן הרוח נושבת באנגליה, ספרד, איטליה, גרמניה, וצרפת, אבל יש לא מעט שחקנים, שאת העונה שעברה סיימו ברעש גדול, ביכולת שלא נעלמה מעיני האוהדים והפרשנים, אך את העונה הזאת הם פתחו כאילו הם שחקן אחר לגמרי.

יכול להיות שהסיבה לכך היא ששחקני הכדורגל, לא ממש נהנו מפגרה בתקופה הזאת. מי בגלל הכנות למונדיאל והשתתפו בו, מי בגלל פתיחת אימונים מוקדמת בעקבות השתתפות במסגרת האירופית ומעוד סיבות שונות ומגוונות.

האם זה ההסבר לשחקן שסיים עונה בכושר שיא, ובעונה לאחר מכן פשוט לא קיים? למה כל כך קשה לשמור על יציבות למשך שתיים-שלוש עונות ויותר? ואיך בילוי בחברתן של נערות ליווי קשור ליכולת חלשה?

וויין רוני – מנצ'סטר יונייטד

26 שערי ליגה, ו-34 שערים ב-44 משחקים בכל המסגרות היו לחלוץ שהוביל כמעט לבדו את אלכס פרגוסון והיונייטד במאבק האליפות מול צ'לסי. והשנה. שלושה משחקים, שער בודד ויכולת שלא מזכירה את וויין רוני במאומה.

אחרי מונדיאל עגום בו לא כבש שער והודח עם נבחרתו כבר בשמינית הגמר (4:1 מול גרמניה), הסתבך רוני בשערוריית מין, לאחר שהתברר ששכב עם נערת ליווי בזמן שאשתו בהריון ונראה כאילו החלוץ לא מצליח לצאת מהמצב המסובך בוא הוא נמצא.

אם מישהו יודע לאן נעלם ווין רוני של עד חודש מאי 2010, שיודיע. נשמח לעזרה בחיפושים.

פרנק ריברי - באיירן מינכן

הכוכב הצרפתי שהיה אמור להוביל את נבחרתו במונדיאל חזר מדרא"פ עם הזנב בין הרגליים, ובחודשיים שעברו מאז מצבו לא השתפר. פחות מחודש לאחר שהטריקולור הודחו, התפרסם הסקנדל ובו מעורבים ריברי, בנזמה ובן ערפה שקיימו יחסי מין עם קטינה, עונש עליו אפשר לקבל עד שלוש שנות מאסר.

את העונה הנוכחית פתח כוכבה הצרפתי של באיירן בצורה נוראית, לא כבש במשך חמישה מחזורים, והנאחס נמשך בפציעה שתשבית אותו כחודש לפחות. בקצב הזה כל שנותר לבקש: רק תהיה בריא, ריברי.

פרננדו טורס וסטיבן ג'רארד – ליברפול

זהו, זה מה שיש בסגל של אחת משתי הגדולות באנגליה בכל הזמנים, ועם זה טורס וג'רארד יצטרכו להתמודד. מאז שהחלוץ הספרדי הגיע לאי הבריטי הוא קרע רשתות בקצב שלא היה מבייש את אלן שירר, וג'רארד הוא ג'רארד הוא ג'רארד, אבל השנה הכל השתנה.

מלבד הצמד נגד היונייטד, סטיבי ג'י לא מצליח להוביל את קבוצתו על הגב, טורס לא פוגע (שער בשישה משחקי ליגה) והספינה של רוי הודג'סון טובעת ללא מצופים. במונדיאל טורס ראה מהצד את וייה עוקף אותו בסיבוב (כמו גם ביורו) והקפטן האנגלי הודח מושפל לאחר מכה מהגרמנים, אבל די, נגמרו התירוצים. אם ג'רארד וטורס לא יתעוררו משנת הקיץ, אוהדי המרסיסייידרס יקומו כל בוקר לסיוט חדש.

מאריו גומז – באיירן מינכן

10 שערי ליגה, וחלק בלתי מבוטל בדאבל ובהגעה לגמר האלופות רשומים על שמו של "סופר מריו" אבל מי שהפך לחלוץ חמישי בגרמניה (קלוזה, פודולסקי, מולר, קקאו), הוא איש למשימות מיוחדות בבאיירן מינכן. איש למשימות מיוחדות שכובש אפס שערים בחמישה משחקים? שיתכונן לחורף קר בבוואריה, בקצב כזה המשימה המיוחדת תהיה להכין קפה למאמן.

יואן גורקוף – ליון

בעבר זכה הקשר המוכשר לכינוי המחמיא "זידאן החדש". נו באמת... גורקוף הוא ההוכחה הכמעט מושלמת שאין להשוות שחקנים צעירים לשחקני עבר מן האגדות. זידאן יש אחד, ורק אחד. גורקוף הוא במקרה הטוב יורי דז'ורקף, וגם זה עוד לא.

פרנצ'סקו טוטי – רומא

והשנה? ראש העיר רומא לא הופיע, וכך גם קבוצתו. השחקן שלא עזב מעולם את המועדון, לא כבש עדיין העונה, נראה חלש וכבד, והג'יאלורוסי מתחת לקו האדום עם חמש נקודות בלבד לאחר חמישה מחזורים.

טוטי כבר בן 34 וכנראה שהגיל עושה את שלו. ללא יכולת טובה של המנהיג הבלתי מעורער שלה, רומא תמשיך להסתכל ממעמקי הטבלה ולראות מחזה מצמרר – לאציו במקום הראשון (בצוותא עם אינטר).

גונסאלו היגוואין – ריאל מדריד

שער ליגה בודד בריאל מדריד לאחר חמישה מחזורים, זה היבול של החלוץ שתפס את מקומו של ראול (משפט כמעט בלתי נתפס), ושכבש בעונה שעברה 27 שערים ובישל חמישה ב-32 משחקי ליגה.

פעמיים סיימו העונה הבלאנקוס ב-0:0 (בעונה שעברה הם סיימו בתוצאה זו רק פעמיים במשך עונה שלמה), ובשני המשחקים, גם נגד מיורקה ואוואט וגם נגד לבאנטה חלוץ נבחרת ארגנטינה היה זה שהחמיץ והחמיץ והחמיץ.

מוריניו זכה בעונה שעברה בטראבל מדהים שרשום לא מעט על שמו של דייגו מיליטו. כן, המחליף של היגוואין מהמונדיאל האחרון, אותו מונדיאל שהאלביסלסטה סיימו כבר ברבע הגמר. המלצה קטנה לפיפיטה: אם לא תתחיל לכבוש, המיוחד ימצא דרך לזרוק אותך מחלון ההעברות שנפתח בינואר.

ההגנה של הפועל ת"א

אוהדי הפועל יכולים לספר לכולם עד מחר שהם נהנים מכדורגל התקפי ושוטף, אבל לכולם ברור שה-0:1 הקטן, הצנוע והמינימלי הוא האושר הגדול ביותר של האוהד האדום. השנה, ההגנה נעלמה.

16 משחקים רשמיים שיחקו האדומים העונה – שמונה במסגרת האירופית, ארבעה בגביע הטוטו וארבעה במסגרת ליגת העל – ובהם ספגו 26 שערים, מעט יותר משער וחצי למשחק. זלצבורג, בנפיקה, סכנין (בשני המשחקים), נתניה, מכבי ת"א ועכו התכבדו לכבוש שני שערים במשחק לרשת הפועל, ליון הבקיעה שלישייה ואילו קרית-שמונה התפוצצה עם רביעייה במבצר האדום.

זחיחות אמר אלי גוטמן? אין אלא להסכים איתו. אין הסבר אחר לירידה כל כך חדה בכושרה של חוליית הגנה שלמה.