באיירן מינכן זוכה בטורניר אאודי
באיירן חוגגת. טורניר בגרמניה, אז שקבוצה גרמנית לא תזכה? | צילום: רויטרס

1. מסיבה לספונסרים

סוף יולי, אמצע הקיץ, אמצע השבוע. 26 מעלות בחוץ, ועשרות אלפי שוחרי כדורגל עושים דרכם אל האליאנץ ארינה במינכן. משתי סיבות: האחת, הולכים להתקיים באצטדיון משחקי כדורגל, ושישה שבועות הם זמן די והותר לאוהד הכדורגל הממוצע בגרמניה להתנזר. הסיבה השנייה: בכרטיס כפול יכולים האוהדים לראות בערב אחד את באיירן מינכן, מילאן, מנצ'סטר יונייטד ובוקה ג'וניורס. 72 אליפויות מקומיות ביניהן, 51 גביעים בינלאומיים. שחקנים מהטופ העולמי.

בין 12 אירו לכרטיס עמידה ו-60 אירו ליציע המכובדים עלו הכרטיסים, שנחטפו במהירות. במהלך היום הראשון ל"גביע אאודי" הגיעו 61 אלף צופים לראות את חצאי הגמרים והרכבים מחליפים פחות או יותר, והאצטדיון היה סולד אאוט עם 69 אלף צופים ביומו השני. אוהדי יונייטד מפולין הגיעו באוטובוסים שכורים שנראו כאילו הוציאו אותם ממוזיאון. אוהדים איטלקיים מעדיפים לא לעזוב את הפסטה של אמא, אבל כמה מהגרים בנו גרעין רעשני ביציע המזרחי, ומולו האוהדים הפנאטיים של בוקה ששרו כמיטב המסורת.

נציגי אאודי, שמימנה את הטורניר לרגל חגיגות המאה להיווסדות החברה, חיככו ידיים בהנאה. גם תדמית, גם פרסום, גם התחככות בשמנה וסלתה של בוואריה ושל הכדורגל העולמי. כמו שאמרה איריס אלטיג, דוברת מחלקת "תקשורת ספורט" של אאודי: "זה עבר בהצלחה. ומחר, אחרי סוף הטורניר, נחזור למשרדים גמורים ושפוכים, כשאנחנו רק חושבים על לישון". ככה זה כשבלו"ז מופיעה גם מסיבה לספונסרים עד שלוש בבוקר.

2. ואן חאל זועף

תוצאות הטורניר היו ברורות מראש: במקום הראשון באיירן, שפותחת את עונת הבונדסליגה ב-8 באוגוסט. במקומות השני והשלישי מנצ'סטר יונייטד ובוקה ג'וניורס, שמתחילות את העונה שבוע מאוחר יותר, ובמקום האחרון מילאן, שמתחילה רק ב-22 בחודש. מצויין במיוחד היה הניצחון הברור היחיד בטורניר: ה - 1-4 של באיירן, ששיחקה בלי פראנק ריברי, לוקה טוני ומירוסלב קלוזה הפצועים, על מילאן בהרכב מלא. ההכנה לקראת הליגה היא עד כדי כך מקצוענית ברמות הללו, ששלושה שבועות לפני המשחק הראשון רגלי השחקנים עוד כבדות מאימוני הכושר והריכוז שלהם נמוך בגלל עייפות שנגרמת ממסעות משחקים בניכר.

מילאן, למשל, שיחקה חמש פעמים בשמונה ימים, בין השאר מול צ'לסי ובאיירן. באיירן נראית טוב: היא מתמסרת בקלות, כמו שהמאמן לואי ואן חאל אוהב. מסירות קצרות ומדויקות בצירוף תנועה של שחקנים, זה מה שתמיד אפיין קבוצות שלו. החלוץ הצעיר תומאס מולר יודע אפילו כבר לדקלם, אחרי שנבחר כמצטיין במשחק: "הצלחנו בגלל לחץ על הובלת הכדור של היריב ומניעת הזדמנויות בעיטה ממנו".

ואן חאל מרוצה ממנו, אבל לא ממה שמסביב. הוא נוזף בעיתונאי של מגזין רכילות ששואל איפה לוקה טוני, ולא מאפשר לדובר באיירן אפילו להסביר שטוני פצוע: "הוא צריך לדעת לבד, לעשות קודם תחקיר. עיתונאי זה גם מקצוע". הוא עצבני בגלל ביקורת על השוער, חוליה חלשה בקבוצה, ומכה עם כסאו ברצפה כשהוא קם.

אחרי הניצחון בטורניר הוא מזהיר "שיהיה ברור, אי אפשר ליצור קבוצה בארבעה שבועות. אני מקווה לקבל את הזמן". קודמו, קלינסמן, לא סיים עונה. אבל ואן חאל חתך את השטויות, סילק את מאפייני הלאונג' ממרכז האימונים. "הוא אוטוריטטיבי עם השחקנים, אבל הם שמחים שהוא אומר להם בדיוק מה עליהם לעשות. לכל אחד יש תפקיד ומקום על המגרש בכל מצב", הסביר כריסטיאן אורטלפ מערוץ הספורט הגרמני על שטרודל וקפה. עבודת הצוות והגמישות תחת קלינסמן רק יצרה בלבול ואי חשק אצל הכוכבים.

דימיטאר ברבטוב מול באיירן מינכן
דימיטאר ברבטוב מול באיירן מינכן | צילום: רויטרס

גם אצל מנצ'סטר יונייטד פיסות הפאזל מתחברות. התשובה לשאלה המרכזית, איך תתגבר הקבוצה על מכירתו של רונאלדו, היא: כולם. המשחק גמיש יותר, שחקנים רבים מאיימים על שער היריב. הקיצונים חזרו לתפקידם המקורי, אנטוניו ולנסיה וראיין גיגס חודרים מהאגף, אפילו אנדרסון הבקיע בטורניר את שערו הראשון עבור יונייטד. ארבעה שחקנים מתחרים על בעיטות חופשיות, רק בנושא הפנדלים לא ברור התחליף. "שאלה טובה", ענה פרגוסון לשאלת עיתונאי בנידון אחרי היום הראשון. למחרת, בפנדלים בגמר, הוא ניסה כל מיני שחקנים. באיירן ניצחה.

3. סטריליות, סטריליות, סטריליות

הקהל הוא כמו שמדמים אותו באופ"א: משפחות, 30% בנות. אנטה, הזוכה בהגרלה של אאודי, סיפרה שהיא יצאה לערב כיף "עם הבנות". לכדורגל! האצטדיון נקי, מסודר, אין מעשנים כמעט. הכל שקט, והמוסיקה מגיעה מרמקולים ולא משירת אוהדים. הקהל מתחיל בלה-אולה כבר בדקה ה-28 במשחק הראשון של באיירן. ללא סיבה נראית לעין, רק כדי לחגוג.

זה קהל של אירועים, הם באו ממרחק גדול כדי לקבל בידור. ולכן הם שורקים לכל טעות בבעיטת שוער, או כשמסירה לא מגיעה ליעדה. השאגות הראשונות הן כשהכרוז מודיע שמיכאל שומאכר עושה קאמבק. הם שואגים כשעל המסך מופיע שהאצטדיון מלא, אבל לא יודעים לקרוא לשחקנים בשמם כשהמסך שובת.

במקום שירים הם צועקים מדי פעם מיציע ליציע "באיירן, באיירן" ומוחאים כפיים משמחה כשזה מצליח והצד השני עונה. כדורגל סטרילי, קהל סטרילי, אצטדיון סטרילי. והכל באיכות הגבוהה ביותר. מה יותר טוב מזה לאאודי?