נבחרת ישראל מגיעה לצמד המשחקים האחרון מול מולדובה ושוייץ כשהיא יודעת שהיא זקוקה לנס על מנת לסיים במקום השני בבית 2 של מוקדמות מונדיאל 2010. עצם העובדה שלקשטן וחניכיו עדיין נותר סיכוי אחרי קמפיין ללא כל ניצחון עם הנבחרות שמתחרות איתה על העליה, כולל הפסד ביתי מביך ללטביה, היא עניין לא ברור בפני עצמו.
אבל איכשהו, אם זה נוגע לנבחרת ישראל, למרות כל הכישלונות בעבר, עדיין יש בליבנו איזה זיק של תקווה שאותו נס יקרה ואחרי 40 שנה במדבר, הכחולים-לבנים יצליחו לשחזר סוף סוף את מה שעשו לפניהם רק עמנואל שפר, גיורא שפיגל, מוטל'ה שפיגלר, יצחק שום ושייע פייגנבוים במוקדמות של מקסיקו 1970.
אם נשאיר את הציניות בכל הנוגע לנבחרת של קשטן בצד לרגע, אחד הדברים היפים שגורם לנו לאהוב כל כך את הספורט הוא גורם ההפתעה. סביר להניח שאם מכבי ת"א תנצח עוד משחק בליגה הישראלית, אף אחד לא ירוץ לפתוח את מדורי הספורט ואתרי האינטרנט ביום שלמחרת, אבל הפסד שלה ותהיה חגיגה. בעבר הוכח שאם יש סיכוי קטן שמשהו הוא יקרה, הוא יכול לקרות, ובמיוחד אם מדובר בתחום הספורט, וכל עוד בניון וחבריו יעשו את העבודה שלהם, הנס יכול להיות מוגש עם הרבה סוכר.
כך עזרנו לבולגרים להעפיל למונדיאל ע"ח צרפת
"נס הוא מאורע מפתיע שברור לכל מי שעד לו כי הוא יכול היה להתקיים רק בשל התערבות של ישות אלוהית. לעתים מושג זה מוגדר מאירוע שחוקי הטבע קובעים שהוא אינו יכול להתרחש ולכן ברור כי הוא פרי התערבותה של ישות על-עבעית בנעשה בטבע. מושג הנס הוא מושג מרכזי בדתות רבות. ישנן דתות, כמו הנצרות הקתולית, שסוברות שניסים נעשים לעתים מזומנות וישנן דתות שסוברות שהניסים נדירים" (ויקיפדיה, האינציקלופדיה החופשית).
במוקדמות מונדיאל 1994 נבחרת ישראל היתה מעורבת באחד הניסים הגדולים ביותר בטורנירי המוקדמות. איתה באותו בית היו אז שבדיה, צרפת, בולגריה, אוסטריה ופינלנד ושתי הפייבוריטיות הברורות לעליה היו אז שבדיה וצרפת.
כשנותרו שני מחזורים לסיום ניצבו הצרפתים במקום השני בבית עם 13 נקודות, כשהם זקוקים לנקודה אחת בלבד כדי להבטיח את העליה למונדיאל בארה"ב משני המשחקים שנותרו מול האחרונה בבית ישראל ומול בולגריה.
הנבחרת של שלמה שרף, שאיבדה כל סיכוי להעפיל, הגיעה רגועה והמאמן אף איפשר לשחקניו לעשות טיול בפאריז על מנת לעדכן את הגרדרובה שלהם לפני "השחיטה" שהם יקבלו מז'אן פייר פאפין, דויד ז'ינולה, אריק קאנטונה, מרסל דסאיי וחבריו, כאשר על הקווים עמד ז'ראר הוייה, מי שיהיה מנג'ר ליברפול בעתיד.
את מה שקרה על כר הדשא יזכרו בנבחרת כניצחון הגדול ביותר של השחקנים בכחול-לבן ונס בפני עצמו. חרזי כבש ראשון, פרנק סוזה ודויד ז'ינולה הרגיעו את הקהל המקומי, אבל שתי פריצות מדהימות של רוני רוזנטל על עיניהם המשתאות של מגני צרפת איפשרו לאייל ברקוביץ' ולראובן עטר לתת ניצחון היסטורי לישראל וגרמו למאיר איינשטיין לאבד את קולו.
הבולגרים, שניצחו 1:4 את אוסטריה במגרשם הביתי לא האמינו שעדיין נותר להם סיכוי. אבל בכל זאת, חיכה להם משחק חוץ בפארק דה פראנס, משימה לא פשוטה בכלל. קאנטונה העלה את צרפת ליתרון בדקה ה-32, אך הבולגרים לא ויתרו, הישוו מרגליו של אמיל קוסטדינוב, שאף כבש את שער הניצחון בדקה ה-90 ושלח אומה שלמה לשחזר את חגיגות העצמאות של המדינה.
הברק יכול להכות פעמיים אצל אותה קבוצה
אם לקבוצת ספורט קורה נס גדול אחד במהלך כל שנות קיומה היא יכולה להודות על מזלה הגדול. אם הברק מכה באותו מקום פעמיים זה באמת יוצא דופן. בהיסטוריה של מכבי ת"א בכדורסל נרשמו שני אירועים במהלך ההיסטוריה שמוגדים כנס. אמנם הפרש השנים ביניהם גדול, אבל שניהם עשויים מחומרים מהם כותבים אגדות.
הראשון, "נס בדאלונה" הוא נראה, התרחש אי שם בשנות השישים, כאשר מכבי עוד היתה קבוצה צעירה ללא מסורת אירופית ויומרות גדולות. אז עוד שיחקה הקבוצה בגביע אירופה למחזיקות גביע. היא הובסה בספרד בידי חובנטוד בדאלונה ב-32 הפרש ונראה היה שהגומלין יהיה לפרוטוקול בלבד.
אבל טל ברודי, שנתן משחק ענק, יחד חבריו הצליחו להתעלות במשחק הגומלין שהתקיים במגרש הביתי, לנצח ב-32 הפרש בדיוק. על פי השיטה אז נוצר צורך במשחק שלישי ומכריע, בו הביסה מכבי את הספרדים ב-24 הפרש ועלתה להמשך הדרך עד למשחק הגמר.
כעבור 40 שנים ושוב הברק מכה במכבי ת"א. הצהובים, עם פיני גרשון על הקווים, בנו קבוצת כוכבים שתפקידה היחיד היה להגיע לפיינל-פור שנערך בתל אביב בכל מחיר. ענקים כמו שאראס, פארקר, באסטון ו-וויצ'יץ' פיארו את החולצות הצהובות ויחד עם גרשון ובלאט נראה היה שהדרך למשחקי הגמר סלולה.
אלה שבז'לגיריס קובנה חשבו אחרת. האלופה הליטאית החזירה את ארבידאס סאבוניס מה-NBA והתעללה במכבי משחק שלם במה שנראה היה ניצחון שיגדע את החלום של מדינה שלמה לראות קבוצה צהובה בפיינל-פור. 9.8 שניות לסיום הוליכו הליטאים ב-5 הפרש ומכבי יצאה להתקפה. וויצ'יץ' צימק ל-3 הפרש, שאראס עצר את השעון על 2.2 שניות עם העבירה החמישית שלו והלך לברך את הספסל הליטאי על העליה לפיינל פור.
אבל אז התרחשו מספר אירועים שבשביל אנשים מאמינים יכולים להיות מתוארים כהתערבות אלוהית ובשביל חילונים שרשרת אירועים שההסתברות שהיא תקרה היא כמו שמחמוד אחמדינג'אד ייבחר לראש ממשלת ישראל. וכך היה: גוסטאס הליטאי, בימים כתיקונם קלע עונשין של 90 אחוזים, החטיא פעמיים, כאשר בזריקה השניה טאנוקה בירד נכנס מוקדם מידי לצבע ולכן גרם לשעון לעצור על 2 שניות.
הכדור עבר למכבי, שנאלצה להוציא אותו מקו הרוחב בחלק המגרש שלה. גור שלף ניסה למסור מסירת קווטרבק לטל בורשטיין, אך איכשהו, מעבר לציפורניו של בגצקיס, הגיע החפץ העגול דווקא לדריק שארפ, שהספיק לאסוף את הכדור, להסתובב, להקפיץ ולשחרר זריקה שנכנסה לסל כמעט מבלי שהיא נוגעת ברשת, במה שמכונה היום "נס ז'לגיריס". מכבי המשיכה לזכיה נוחה בתואר ושושלת נולדה.
כך זה יקרה
אז כפי שלמדנו ממקרי העבר, ניסים קרו ויקרו בספורט, וזה מה שזקוקה לו נבחרת ישראל. קודם כל, היא צריכה לניצחון ביתי על מולדובה ורצוי בהפרש שערים גבוה ככל שיותר, בנוסף לכך הנבחרת זקוקה לתיקו ביוון בין הנבחרת המקומית לנבחרת לטביה. התוצאות הללו ייצרו מצב בו לישראל, לטביה ויוון 15 נקודות כל אחת, כאשר לישראל מאזן שערים טוב יותר.
משם הסיפור די פשוט. ניצחון של נבחרת ישראל בשוייץ, שתגיע למשחק ללא כל מטרה לאחר שהבטיחה את העליה למונדיאל מהמקום הראשון, יבטיח לה את המקום השני שמוביל לשלב ההצלבה, אלא אם יוון תפרק בתוצאה אסטרונומית מעבר לכל היגיון את לוקסמבורג או לטביה תעשה דבר דומה מול מלודובה.
אז בסך הכל מה שצריך זה קצת אמונה, המון יכולת ונס אחד גדול ונבחרת ישראל, זו שאנחנו כל כך מייחלים להצלחתה, תשמור על סיכוי להעפיל למשחקים בדרום אפריקה ותשלח מדינה שלמה לחגוג.
