פעם אחת בלבד מאז החלנו את דרכנו באירופה, ב-1992, זכה הכדורגל הישראלי בכבוד שיהיו לו שתי נציגות במוקדמות ליגת האלופות. זה קרה בעונת 2004/5, אחרי אותו מסע מופלא של הפועל ת"א בגביע אופ"א (2001/2) ואחרי ההפעלה ההיסטורית של מכבי חיפה לשלב הבתים של ליגת האלופות (2002/3).
אותן שנתיים נפלאות בהן הפכו חיפה והפועל לשם דבר בכדורגל האירופאי היו שנות השיא שלנו מבחינת כדורגל המועדונים. בכל שנה אופ"א מעניקה ניקוד לנציגות של המדינות במפעלים האירופאים ובתוך שתי עונות הפכנו משכנה של הליגה הסלובנית, הסלובקית וההונגרית בדירוג לכזו שמעל לליגה האוסטרית והרוסית.
ומאז? השתנה הרבה. האפקט הראשוני של פירוק המדינות המזרח אירופאיות החל להתפוגג, אט אט הניצחונות באירופה התמעטו והדירוג צנח. ב-2002, שנת השיא, השיגו הנציגות הישראליות 8.33 נקודות על הישגיהן באירופה. מאז הן לא חזרו על אותו הישג.
השיא השלילי הגיע בעונות 2005/6 וב-2008/9, אז השיגו הקבוצות הישראליות ניקוד של 1.5 ו-1.75 בהתאמה, הנמוך ביותר מאז עונת 1996/7, השנה היחידה בה ייצגה אותנו באירופה עירוני ראשל"צ.
ההישג הכי גדול של קבוצה ישראלית באותן שנים קשות היה ההעפלה ההיסטורית של מכבי פ"ת לשלב הבתים של גביע אופ"א אחרי ניצחון 2:5 על פרטיזן בבלגרד, וזה אומר הכל.
דווקא אחרי אותו הפסד 5:0 זכור לשמצה, של אלופת ישראל (בית"ר ירושלים) לאלופת פולין (ויסלה קראקוב) שסימל יותר מכל את המדרון החלקלק עליו דהרו הישראליות באירופה, הגיעה העונה שעברה וטרפה את הקלפים.
אחרי שבע שנים חזרה מכבי חיפה לשלב הבתים בליגת האלופות, המבורג וסלטיק ירדו מנוצחות מהדשא באצטדיון בלומפילד ואפילו בני יהודה הטירונית בכל הנוגע למשחקים ביבשת תרמה את חלקה עם שישה ניצחונות רצופים במוקדמות הליגה האירופית ובסופה של אותה עונה ישראל השיגה 7.25 נקודות, המאזן השני בטיבו בכל הזמנים.
כמו ב-2004, גם השנה היינו צריכים לחבר לאותה עונה מוצלחת אחת דומה לה ושוב ישראל היתה בין 15 יחידות הסגולה הזוכות לקבל שתי נציגות במוקדמות ליגת האלופות.
חיפה ובני יהודה נכשלו, ציון עובר למכבי ת"א
מה שעשתה הפועל ת"א בליגת האלופות הוא עלה תאנה של עונה אירופית בינונית בסופו של דבר. אמנם בעונה הבאה ייחסך מהנציגה שלנו בליגה האירופית שלב מוקדמות אחד ובעונה שלאחר מכן מהקבוצה שתסיים במקום השני שלב נוסף, ככל הנראה, אבל העונה הזו שוב מרחיקה אותנו מהמקום בו היינו פעם ואליו אנו רוצים לשוב.
האשמה לא נופלת רק עליה, אבל את עיקר ה"נזק" בעונה הנוכחית, לפחות מבחינת ניקוד, עשתה מכבי חיפה. אחת הקבוצות שמייצגות אותנו בכבוד בניכר הודחה אחרי שני משחקים מול דינאמו מינסק הזעירה והמון נקודות אפשריות הלכו לאיבוד.
גם מכבי ת"א היתה יכולה לעשות יותר אם רק היתה מנצחת את מוגרן גם בחוץ או מצליחה להשתחל לשלב הבתים בליגה האירופית, אבל זה כבר לבקש יותר מדי אחרי שהצליחה לעבור את אולימפיאקוס ולנצח את פ.ס.ז' בבית. אפילו בני יהודה, שהודחה בבושת פנים מול שמרוק רוברס, תרמה את חלקה לניקוד הנמוך.
בסופו של דבר, כל הנציגות הישראליות באירופה הודחו, כאשר ישראל נמצאת במקום ה-14 מבחינת הניקוד שלה עם 4.625 נקודות. שוויץ, דנמרק ואפילו בלארוס כבר עברו אותה וגם אוסטריה, בלגיה וקרואטיה, להן עדיין יש נציגות באירופה, יכולות לעבור בהמשך.
יש לציין כי הניקוד במפעלים האירופים נקבע בעיקר על פי תוצאות. דהיינו, ניצחון על צסק"א סופיה, לדוגמא, בשלב הבתים של הליגה האירופית, שווה בערכו לניצחון על מנצ'סטר יונייטד בליגת האלופות, כך שליגות שמחזיקות כמה נציגות בשלב הבתים של הליגה האירופית יכולות לזכות בניקוד גבוה בתום העונה. החלפת חולצות עם ראול או מסי יכולה להיות נחמדה, אבל רק ניצחונות, לא משנה באיזה מפעל, יקדמו את הכדורגל הישראלי באירופה.
דירוג המדינות נקבע על פי ההישגים בחמש השנים האחרונות ובעונה הבאה תימחק 2006/7, בה הושגו 6 נקודות, מה שיקשה על הנציגות הישראליות לעלות בדירוג. אמנם מישל פלאטיני דואג שבכל עונה נוכל לראות נציגה ישראלית בשלב הבתים של ליגת האלופות, אבל כנראה שאת ההישג של חיפה והפועל בתחילת שנות האלפיים נתקשה לשחזר בעתיד הקרוב. הליגה השישית בטיבה? יהיה לנו מזל אם נצליח להישאר במקומות 17-18.
