ב-13 וחצי השנים האחרונות, פרק הזמן שעבר מאז נחת ארסן ונגר בלונדון, השתלטה ארסנל בבלעדיות די מוחלטת על התואר הלא רשמי, יש לומר הבדיוני - "הקבוצה היציבה והעקבית ביותר בעולם".
במחשבה נוספת, איך אפשר לייחס יציבות (בפן המקצועי כמובן) למועדון שלא חווה תואר למעלה מ-4 שנים? "עקבית בבינוניותה", לדברי הציניים שבאוהדיה או שונאיה, היא דרך נוספת לאפיין את "ארסנל 3.0" ולחילופין את הרכב השחקנים באצטדיון האמירויות בעידן פוסט תיירי הנרי, גדול שחקני הפרמייר-ליג לדורותיה.
ובכן, למי שעדיין לא הבין להיכן חותר הכותב ובאיזו יציבות מדובר לעזאזל, או את ארסן ונגר ששנים מנסה לשכנע ולא בהצלחה יתרה, שכדורגל הוא מעבר לתארים נטו, מומלץ להעיף מבט על מאזן השערים של התותחנים אשר מראה על 36 כיבושים ב-11 מחזורים בלבד (שיא ליגה לתקופה זו של העונה) ויתרה מכך, על הדרך הסופר משכנעת שבה נתון מדהים זה הושג - שישיות מול אברטון ובלקבורן, רביעיות מול פורטסמות', וויגאן ו-וולבס ושלישיות מול טוטנהאם ובירמינגהאם.
לזכותו של ונגר ייאמר שהריצה הנוכחית של חניכיו אינה חד פעמית אלא תוצר של דרך מכוונת וארוכת שנים, בה היופי והאסתטיקה מקבלים חשיבות עליונה. במובנים רבים, אין יחצנית טובה יותר למשחק הכדורגל מאשר ארסנל - לא יונייטד הדורסנית או ליברפול הטקטית, לבטח לא צ'לסי עם המזומנים של אברמוביץ' ואפילו לא ברצלונה המושלמת, שאיבדה מעט מחדוות המשחק בהשוואה לאשתקד.
במעבר חד מעולם הפנטזיה של המנג'ר הצרפתי למציאות, ולנוכח העובדה שכדורגל בראש ובראשונה הוא ספורט תחרותי, השאלה המתבקשת היא האם ארסנל תשרוד את תקופת חג המולד בצמרת ותהווה פקטור רציני במירוץ על האליפות?
לפני שבוע זה עוד נראה מבטיח אבל אז הגיע ג'יורגיו קייליני, פירק לרובין ואן פרסי את הקרסול והשבית אותו לתקופה של חודש וחצי, כולל משחקי הכריסמס המכריעים.
אם בעונות קודמות פציעה של קליבר בסדר הגודל של ואן פרסי (8 שערים ב-11 המחזורים הראשונים בליגה) היתה נחשבת למכה אנושה עבור התותחנים, הרי שהשנה הדברים מתנהלים אחרת - ליברפול לא דומה לכלום, היונייטד מזייפת ונמצאת בצמרת הגבוהה רבות באדיבותו של האיש (התורן) עם המשרוקית וצ'לסי איבדה את למפארד הפצוע ואם לא די בכך גם תיפרד בינואר מדרוגבה, אסיין, קאלו ומיקל לטובת אליפות אפריקה. אומנם נחמת עניים, אבל עדיין נחמה.
המאסטרו
בחציו הראשון של העשור ניתן היה להגיד על ארסנל שהיא קבוצה של איש אחד, אך לא כך הם הדברים היום. ובכל זאת, מדובר בעידן של כוכבים ואם מחפשים שחקן אחד שמתעלה מעל היתר, הרי שזהו ססק פברגאס, שלאט לאט מבסס את מעמדו כקשר הטוב ביותר בעולם, לא פחות ולא יותר.
אם לפני שנתיים, במה שהיתה עונת השיא שלו בקריירה, העמיד המאסטרו הספרדי מאזן של 13 שערים ו-22 בישולים, בקמפיין הנוכחי ובחלוף 15 משחקים בלבד בכל המסגרות, כבש פברגאס 9 פעמים, פי 3 מבכל העונה שעברה (במרביתה היה פצוע) ובישל לא פחות מ-13 שערים. מעבר למספרים ולהיותו הקשר הפורה ביותר באי הבריטי, נראה שהקשר שמשחק בקבוצה הבוגרת של ארסנל מאז היותו בן 16, זוכה סופסוף להכרה לה הוא ראוי.
"פברגאס מעורב בכל מהלך על הדשא. הוא כדורגלן יוצא מן הכלל, בהחלט אחד הטובים בעולם", אמר רונאלד קומאן, מאמנה של אלקמאר ההולנדית, לאחר שהספרדי השחיל צמד לרשת קבוצתו במחזור האחרון של ליגת האלופות. "פשוט כיף לשחק לצידו, הוא יודע לזהות כל פרצה ולמצוא אותי מבלי שאעשה אפילו צעד אחד", הוסיף תיאו וולקוט לאחר ה-2:6 של התותחנים על הרוברס, במהלכו בישל פברגאס 4 שערים.
היכולת של ססק לא נעלמה גם מעיניהם של ההמונים ובשעה שחברו לקבוצה, רובין ואן פרסי, הוכתר כשחקן חודש אוקטובר מטעם הפרמייר-ליג, פברגאס נבחר לשחקן המצטיין של האוהדים.
לנוכח ההספק העשיר שלו, שכולל השתתפות בגמר ליגת האלופות ב-2006 כשחקן מרכזי וכשהוא בן 19 בלבד, וזכייה עם נבחרת ספרד ביורו האחרון, קשה לעכל את העובדה שמדובר בסה"כ בכדורגלן בן 22. עם עזיבתו של תיירי הנרי ב-2007, נטל פברגאס פיקוד על הקבוצה. "הוא נמצא בסביבה זמן רב אך צריך לזכור שמדובר בשחקן צעיר וכבר יש מעמסה גדולה על הכתפיים שלו", אמר וולקוט על עמיתו. "ססק משמש דוגמא לכולם, בחדר ההלבשה ועל המגרש", הוסיף מגינה השמאלי של ארסנל, גאל קלישי.
מבט חטוף בעמיתיו של פברגאס לקישור ועל הסגל הרעוע והחבול של ארסן ונגר, זה כל מה שצריך כדי להבין את הגדולה של הספרדי ואת התלות האדירה של ארסנל בו. תומאס רוסיצקי, אבו דיאבי, אלכס סונג, סמיר נאסרי, דנילסון ותיאו וולקוט בילו העונה בזה אחר השני על מיטת הטיפולים והפכו את הנטל של פברגאס, שנאלץ לעשות התאמות והוסב מדי פעם מעמדות אחוריות יותר קדימה ולהיפך, לגדול בהרבה.
בעקיפין, זו גם כנראה הסיבה לחוש השערים המשודרג שפיתח. "ססק מייצר הזדמנויות לאחרים מדי משחק, אך חשוב שגם יבקיע בעצמו. כשהוא כובש, זו הקלה עבורנו", אמר ונגר.
דילמת ברצלונה
בניגוד מוחלט למקומו בארסנל ואולי בשל השתייכותו לליגה האנגלית, בנבחרת ספרד נחשב פברגאס לאופציה שלישית-רביעית של בקישור של ויסנטה דל בוסקה, כאשר צ'אבי ואנדרס אינייסטה מועדפים על פניו, כמו גם מרכוס סנה וצ'אבי אלונסו לעיתים.
בקצב הזה ולאור יכולתו הנוכחית שעולה נכון לעתה על זאת של מתחריו להרכב הראשון בנבחרת הספרדית, קשה לראות איך דל בוסקה, שהעניק לססק את המקום ב-11 רק בשלושה מעשרת משחקי מוקדמות המונדיאל, יוכל להמשיך ולהתעלם ממנו בדרום אפריקה.
עד אז, לא מן הנמנע שפברגאס יעשה את הדרך לליגה הספרדית וחזרה אל המועדון בו גדל, ברצלונה. "אשמח מאוד לשתף פעולה עם ססק בברצלונה", אמר קשר הקטלונים, צ'אבי, שהציע לעמיתו לנבחרת לחבור אליו בקבוצתו. "מדובר בכדורגלן אשר מחזיק ב-DNA של בארסה ואני חושב שעתידו איתנו", הוסיף.
קשה לראות כיצד אחד כמו פברגאס יסכים לפיחות כלשהו במעמדו, או לחילופין להיות עוד שחקן מן המניין בברצלונה, אך אוהדי ארסנל, שחוו בגידה אחת או שתיים בשנים האחרונות (אשלי קול, עמנואל אדבאיור והרשימה עוד ארוכה), כבר מוכנים לכל תסריט באשר יהיה ולבטח שהקבוצה המעוניינית היא אחת שקשה להגיד לה לא. בכל מקרה, הסירוב הגיע מיד ובאלגנטיות: "זה מאוד מחמיא לשמוע דברים שכאלה משחקן נהדר כמו צ'אבי, אבל אני הקפטן של ארסנל ויש לי עבודה לעשות", אמר ססק.
כשתיירי הנרי עזב, לארסנל היה כגיבוי את ואן פרסי, אדבאיור ובנוסף היא הביאה את אדוארדו. קודם לכן, שפטריק ויירה ערק ליובנטוס, מתיאו פלאמיני, כמו גם פברגאס עצמו, כבר הוכשרו לתפקיד המחליף. בסגל הנוכחי של ארסנל אין לססק תחליף ומעבר שלו לברצלונה, או לכל קבוצה אחרת, יהיה בגדר מכה אנושה לפרוייקט של ונגר. באנגליה כבר מדברים על ארון ראמזי וג'ק ווילשייר כנכסים העתידיים באשברטון גרוב, אולם עליהם לקרוע כמה זוגות נעליים עד שבכלל יקנו לעצמם מקום של קבע בהרכב.
"יש בי את אותה אמונה שיש בארסן ונגר ואם אתה לא מאמין, מדוע לשחק כדורגל?", אמר פברגאס בהתייחס לסיכוי של התותחנים לאיים על האליפות. "אני מתאמן וחי עם הקבוצה ואת הכישרונות שיש כאן לא רואים בכל יום. השחקנים גדלו בשנה, הקבוצה הפכה קשוחה יותר ואנחנו מאמינים שהפעם אפשר לזכות בדברים". השורה התחתונה היא שדרוש תואר ורצוי שיגיע בטווח של שנה-שנתיים כדי למנוע מהנבואה של צ'אבי מלהתגשם ולהשאיר את פברגאס. ואם לא הפעם, אז מתי?
לא פלא שהוא הפך להיות כוכב מוביל בקמפיין החדש של נייקי ואפילו מעביר מערכי שיעור איך לשלוט בכדור ב- NIKE FOOTBALL PLUS. לחץ כאן
