עם כל הכבוד לנבחרת הישראלית שלנו והעומד בראשה, דרור קשטן, המשחק מול מולדובה לא באמת מעניין. לנבחרת שלנו היה את הצ'אנס הטוב ביותר להעפיל למונדיאל בדרום אפריקה ב-2010 ומעשית, היא שוב פישלה.
נכון, יש עוד סיכוי תיאורטי ובזה אנו הישראלים אוהבים להתעסק, אבל הסיכוי הזה לא תלוי כל כך בנו. הסיכוי התיאורטי של הנבחרת שלנו להעפיל למונדיאל לראשונה מזה 40 שנה, מגיע ממשחק שיתקיים לא הרחק מאצטדיון רמת גן, במרחק של שעת טיסה אחת - באתונה.
בעיר הבירה של יוון תארח הנבחרת המקומית את הנבחרת המפתיעה ביותר בבית, הלטבית. במשחק הזה, התוצאה הנוחה ביותר לנבחרת שלנו היא תיקו. כל תוצאה אחרת, ודרור קשטן ומשה סיני כבר יכולים להתחיל לחפש לעצמם קבוצה לאמן בליגת העל לקראת העונה הבאה.
לפני ארבע שנים תוצאת תיקו במשחק בין יוון ללטביה היתה נחשבת להפתעה גדולה. אז יוון היתה נבחרת שרק זכתה ביורו 2004, עם הגנת ברזל, קישור מעולה וחוד קטלני. הנבחרת של המאמן הגרמני, אוטו רהאגל, עבדה כמו מכונה משומנת וקשה מאוד היה לעצור אותה.
בשנים שלאחר מכן הגיעו קצת חריקות והנבחרת סיימה ללא נקודה ביורו 2008. היוונים, שרוחשים הערכה גדולה למאמן שלהם שעשה איתם היסטוריה, לא נכנסו לפאניקה ולא ערכו זעזועים בכל הקשור לכס המאמן. לקראת טורניר המוקדמות הנוכחי, כולם ביוון היו בטוחים שהנה הפעם קיבלה הנבחרת בית קל והיא תעפיל בקלות למונדיאל (נשמע מוכר?).
רק מה? היוונים לא תיארו לעצמם שהם יקבלו בראש פעמיים מהנבחרת השוייצרית וייצאו ללא נקודות ולא ספרו את נבחרות ישראל ומולדובה שהצליחו לגנוב להם תוצאות תיקו. עד כה צברה הנבחרת של רהאגל 14 נקודות והיא במקום השני בטבלת הבית. צמודה אליה במספר הנקודות ועם שער חובה אחד יותר, נמצאת הנבחרת המפתיעה מלטביה. את הלטבים אף אחד לא ממש ספר מלכתחילה, גם לא אנחנו, והנבחרת שהעפילה במפתיע ליורו 2004 לראשונה בהיסטוריה שלה, נמצאת לא הרחק מהשתתפות ראשונה והיסטורית במונדיאל.
הנבחרת הלטבית בנויה על שלושה שחקני מפתח. הקשר והקפטן, ויטאליס אסטפייבס והחלוצים מאריס ורפקובסקיס וגירטס קלרסונס. ההגנה הלטבית לא נחשבת לחזקה במיוחד, אך החוד היווני שבדרך כלל כולל חלוץ אחד, לא אמור להוות מטרד גדול לבלמים הלטבים. המאמן הלטבי עטור התארים המקומיים, אלכסנדר סטארקובס, נחשב בלטביה למאמן כדורגל מצוין ושם לא שוכחים את העובדה כי הוא היה זה שהעפיל עם הנבחרת ליורו ההיסטורי.
הוא דוגל בשיטת משחק מודרנית של 2-4-4 עם שני קשרים אחוריים, אך נראה שבמשחק בשבת הקרובה הוא יוותר על השיטה האהובה עליו ויעדיף להתגונן עם חמישה שחקני קישור ולצאת למתפרצות בשילוב כדורים ארוכים אל חלוץ החוד הבודד שלו שיהיה אחד מהשניים: ורפקובסקיס או קלרסונס.
ורפקובסקיס, הוא המבקיע הלטבי הטוב ביותר בכל הזמנים של הנבחרת שהוקמה ב-1992 לאחר פירוק ברית המועצות. לחלוץ ישנם 24 שערים במדי הנבחרת ב-76 הופעות בינלאומית. המשחק באתונה יהיה בשביל ורפקובסקיס כמו משחק בית. מתחילת העונה הוא משחק בקבוצת ארגוטליס מהליגה היוונית ולקהל המקומי החם הוא כבר רגיל. בקמפיין הנוכחי הוא לא כל כך פוגע: ב-505 הדקות שקיבל על הדשא בשישה משחקים ההספק שלו הוא די גרוע - שער אחד בלבד.
גם החלוץ השני שמחשק לצידו בדרך כלל, גירטס קלרסונס, לא הבקיע בצרורות בקמפיין הזה ולו רק שני שערים בלבד. בנבחרת הלטבית יודעים היטב שאם שני החלוצים לא היו במשחק בכושר שיא, לצאת עם תיקו שלא לדבר על ניצחון תהיה משימה קשה מאוד.
אוי, כמעט שכחנו אולי את גדול השחקנים בלטביה בכל הזמנים. קוראים לו אסטפייבס. ויטאליס אסטפייבס והוא השחקן החשוב ביותר במערך הלטבי. לקשר בן ה-38 של הלטבים יש כבר שיא הופעות בינלאומי בנבחרת שלו (156 הופעות) והיד עוד נטויה. "המטרה שלי היא לשבור את שיא ההופעות של שחקן בנבחרת אירופית. אני מקווה מאד שאגיע לשם, בינתיים אין לי תכניות לפרוש", אמר השבוע לעיתונות בארצו.
הקפטן הלטבי לא החסיר דקת משחק אחת במהלך הקמפיין הזה ולא בכדי. הוא נחשב ללב המניע את הנבחרת ומהרגליים שלו ניזונים בדרך כלל החלוצים. בשבת הקרובה העבודה של הקשר הוותיק תהיה קשה יותר מבדרך כלל מול הקישור האחורי האימתני של יוון. אגב, על פי הדיווחים בלטביה המוטיבציה ומצב הרוח בקרב השחקנים הוא גבוה מאוד ושם מאמינים כי הנבחרת הלאומית יכולה לצאת עם תוצאה טובה מאתונה.
כישלון וסוף עידן רהאגל?
לעומת השלווה שאופפת את המחנה הלטבי, בצד השני, אצל היוונים, יש לחץ גדול מאוד. המאמן אוטו רהאגל וגם השחקנים הוותיקים שלו שהביאו את גביע אירופה ב-2004 יודעים שבמקרה של כישלון ואי העפלה למונדיאל, זהו סוף דרכם בנבחרת.
בכל הקדנציה של רהאגל כמאמן יוון, הנבחרת התאפיינה כטובה מאוד מבחינה הגנתית אך לקתה בחסר בכל הקשור למשחק ההתקפה. יוון של המאמן הגרמני היא קבוצה שסוגרת נכון בהגנה, עומדת על המגרש מצוין ומניעה כדור בצורה פנטסטית. היוונים מגיעים לאחר תיקו מפתיע מול מולדובה וכל תוצאה למעט ניצחון תסבך אותם מאד בתמונת ההעפלה למונדיאל.
בדיוק בגלל הסיבה הזו היוונים בונים על הקהל החם שלהם ולכן הם העבירו את המשחק מהאצטדיון בפיראוס, בו הנבחרת משחקת בדרך כלל, לאצטדיון הגדול ביותר במדינה, האצטדיון האולימפי באתונה. האצטדיון האולימפי מכיל כ-71 אלף מקומות ישיבה ובנבחרת מודעים לעובדה שבערב המשחק האצטדיון יהיה מלא באלפי יוונים משולהבים שיתמכו בנבחרת שלהם וישמשו כשחקן ה-12.
בצד המקצועי לא יעמדו לרשות רהאגל שני שחקני מפתח: החלוץ אנגלוס חריסטאס, שכבש ארבעה שערים בקמפיין הנוכחי, ובלם ליברפול סוטיריוס קירגיאקוס. בהעדרם מי שאמורים להוביל את הנבחרת היוונית יהיו השוער קוסטאס צ'יליאקיאס, המגן המצוין גיורקאס סייטרידיס, הקשרים גיורגוס קראגוניס וקוסטאס קצוראניס שנחשבים למנוע של הנבחרת במרכז השדה והחלוצים אונאניס אמנטידיס, גיורגיוס סמאראס, שעושה חיל בסלטיק הסקוטית בתקופה האחרונה, ומלך השערים של היוונים במפעל עם חמישה כיבושים, תאופניס גקאס.
אמנטידיס: "אם לא ננצח, לא מגיע לנו להיות במונדיאל"
רהאגל אמר השבוע לשחקנים שלו עם כינוס הנבחרת: "מול לטביה חייבים לשחק אגרסיבי, אבל עם זאת להיות זהירים בהגנה כי הם מסוגלים לעקוץ בהתקפות מהירות. זו נבחרת שאף פעם לא סופגת תבוסות והם יבואו לשחק על תוצאה".
גם השחקנים מודעים לחשיבות של המשחק בשבת הקרובה והחלוץ אמנטידיס היטיב לבטא זאת: "אנחנו חייבים לנצח את שני המשחקים הקרובים ויש לנו אפשרות לעשות זאת בגלל יתרון הביתיות. אם ניכשל לא מגיע לנו להיות בדרום אפריקה".
אז מה יהיה בשבת? אנחנו מהמרים על ניצחון של היוונים שפשוט יודעים, לעומת הנבחרת שלנו, שאסור להם לאכזב.
