איגביני יעקובו, מהזרים הגדולים שנחתו בישראל, הודיע השבוע על פרישה ממשחק בגיל 35. בקריירה העשירה של הניגרי היו עשרות רגעים גדולים בפרמייר ליג ועם נבחרת ניגריה, אבל בעיניים ישראליות תמיד ייזכר כמי שפרץ את הדרך והוביל את מכבי חיפה לשלב הבתים של ליגת האלופות בעונת 2002/03.
ההודעה על הפרישה הגיעה בזמן שיעקובו שהה בביקור בישראל. צוות ערוץ הספורט פגש אותו לשיחה. "לפני הרבה זמן אמרתי שכשאגיע לגיל 35 אפסיק לשחק כדורגל. הגוף שלי מרגיש טוב אבל הראש פחות. אני חושב שזה הזמן הנכון לעשות את זה", אמר הסקורר הניגרי.
"כל המועדונים ששיחקתי בהם במהלך הקריירה היו תחרותיים וחזקים ואני שמח שהגעתי איתם להישגים. אני מודה לאלוהים על הכל, זה הזמן הנכון מבחינתי להתחיל לחיות את החיים שאחרי. במהלך הקריירה ניסיתי להקשיב למאמנים שלי ולא לחשוב שאני יודע הכל ולהאמין בעצמי. תמיד אמרתי שהקרבה ועבודה קשה זו הערובה להצלחה".
"התחלתי את הקריירה שלי בחיפה ולהודיע פה על הפרישה זה סגירת מעגל מבחינתי. כל דבר קורה מסיבה. לא תכננתי לבוא לפה, אבל זה קרה. חיפה תמיד בלב שלי, זה כמו הבית שלי. זו אחת הקבוצות הטובות בישראל ואני אנסה לעזור לה".
על חיפה שבה הוא שיחק בראשית שנות ה-2000: "זו היתה אחת הקבוצות הטובות ביותר בארץ, עם שחקנים נהדרים: חרזי, בנאדו, רוסו, קייסי וז'אנו. הרבה שחקנים נהדרים והיו עוד רבים מצטער שאני לא מונה את כולם. זו הייתה תקופה אדירה כששיחקנו בליגת האלופות".
על מצב הקבוצה הנוכחי: "חיפה חייבת להאמין שהיא מסוגלת לחזור לימים ההם ולהביא את השחקנים הנכונים ולתת להם במה. ההצלחה תלויה בשחקנים ואני מאמין שהקבוצה תחזור לעצמה. שחקן חייב לדחוף את עצמו וכדי להגיע למקסימום. כדי להצליח צריך לדחוף את הגוף מעבר ולעבוד קשה".
מחשבה על קריירת אימון? "20 שנה היו לי בכדורגל והן היו תמיד מלחיצות. אני לא רוצה לאמן ושוב לחזור ללחץ. הכל יכול לקרות בעתיד, אבל אני לא רוצה להיות בסיטואציה של אימון זה מלחיץ מידי בעיניי".
לסיכום: "אני רוצה להגיד לכולם בישראל תודה. תמיד הרגשתי פה בבית והאנשים גרמו לי לאושר גדול. מודה להם על התמיכה. אנשים פה עזרו לי להתפתח ככדורגלן ותמיד הם יהיו לי כמו משפחה".
