טיפל ביוהאן קרויף וניצח את הנאצים
הוריו של סאלו מולר נרצחו בשואה, הוא עצמו ברח מהנאצים, עבד במשך שנים באייאקס הגדולה והוביל מאבק הירואי ותקדימי למען ניצולי השואה. זהו סיפורו מעורר ההשראה
אנטישמיות ברחבי העולם זו תופעה שכבר מוכרת לכולנו, ונפוצה הרבה יותר ממה שהיינו רוצים, בטח ובטח אחרי פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". בתוך כך, בכל פעם שצץ סיפור של אדם שנלחם בכל הכוח באנטישמיות, בין אם ישראלי או לא, ואף משיג תוצאות, כולנו כעם חוגגים את הניצחון הקטן הנוסף הזה. הסיפור של סאלו מולר הוא לא סתם עוד ניצחון קטן - הוא סיפור על גיבור יהודי שחווה את התגלמות הרוע כשהיה ילד, והצליח להמשיך בחייו בצורה יוצאת דופן עד להישג הפנטסטי במאבק למען היהודים בעולם.
מולר נולד באמסטרדם בפברואר 1936. כשהיה בן 6 בלבד, הוריו נעצרו ונלקחו למחנה הריכוז ההולנדי ווסטרבורק (תחנת מעבר לפני הנסיעה ברכבת למחנות השמדה בגרמניה או פולין). באותו יום, אימו הורידה אותו בגן ואמרה לו: "נתראה בערב, תהיה ילד טוב". אלה היו המילים האחרונות שהוא שמע ממנה, וזה גם היה השם של אחד הספרים שהוא הוציא. הוא שהה בבית של דודתו (האחות של אימו) ובעלה, שהתחבאו גם הם מהנאצים, ובמהלך השנים הבאות עד לסיום המלחמה הוא נאלץ לעבור בין 8 בתים שונים על מנת להימנע ממעצר בעצמו.
לאחר המלחמה, הוא המשיך לגור אצל דודתו, וניסה להשלים פערים בבתי הספר היהודיים. כשגדל, הוא שאף להתקבל לרפואה, אך ללא הצלחה, ובמקום זאת הוא מצא תכנית לימודים כדי להיות מעסה. המורה שלו עבד באייאקס והמליץ עליו, וכך הוא קיבל את התפקיד הראשון במועדון הכדורגל המפואר. החל מ-1960, הוא הפך לפיזיותרפיסט של הקבוצה, ומשם הוא החל לייצר לעצמו מוניטין יוצא דופן.
שחקנים רבים חיבבו כל כך את מולר ואהבו את צורת העבודה שלו איתם, שהם אף החשיבו אותו כאיש הסוד שלהם איתו הם היו יכולים לחלוק הרבה מידע אישי ולהתייעץ על עניינים מעבר לנושאי פיזיותרפיה, אפילו על נושאים אישיים ומשפחתיים. היו רבים שהחשיבו אותו לפסיכולוג של השחקנים, ובמספר כתבות בעיתונים נכתבו ציטוטים של שחקנים שציינו: "סאלו יכול להיות המאמן שלנו". על כל החוויות שלו, כולל עם כוכבי עבר ענקיים דוגמת יוהאן קרויף, ניתן לקרוא בספר שהוא כתב אחרי שעזב את המועדון, "אייאקס שלי".
מולר כתב מספר ספרים על השלבים השונים והמרתקים של חייו. אחד כאמור על השנים שהוא חווה במלחמת העולם השנייה (עם המילים האחרונות של אימו), אחד על התקופה באייאקס, אחד על המאבק שלו מול חברת הרכבות, וכן כמה ספרים נוספים על הידע שלו בפיזיותרפיה ופציעות ספורט. כמו כן, הוא כתב ספר אוטוביוגרפי על כל חייו ועל הזהות היהודית החזקה שלו, כאשר אחד הדברים הבולטים ביותר בנוגע לכך הוא שביעות הרצון מכך שעבד שנים רבות באייאקס, מועדון הכדורגל היהודי של הולנד.
אולם, מעבר לעשייה המקצועית בעולם הפיזיותרפיה והכתיבה, הגיבור של הסיפור שלנו גם ראה את עצמו כחלוץ בכל הנוגע לתרומה שלו למען היהודים בעולם. אי אפשר שלא להבין מאיפה זה מגיע, שכן כילד הוא קיבל לא מעט עזרה ממשפחות שונות שהחביאו אותו מהנאצים עד לסיום מלחמת העולם השנייה. כל אירועי חייו חיזקו אצל מולר את הזהות היהודית שלו, מה שהוביל לאחד המעשים היותר נועזים של ניצולי שואה בעולם במאה ה-21.
במהלך שני העשורים הראשונים של המאה ה-21, סאלו מולר נאבק בחברת הרכבות הלאומית של הולנד, NS (או Nederlandse Spoorwegen) על מנת שזו תשלם פיצויים לניצולי שואה בעקבות החלק שלה בהעברת יהודים למחנות השמדה בתקופת השואה. ב-2005 החברה הביעה התנצלות על הכל, אך עדיין סירבה לשלם את הפיצויים. לאחר תקופה ארוכה של ניסיונות תביעה, בשנים 2018-2019 חברת הרכבות התקפלה ושילמה עשרות מיליוני יורו לניצולים רבים. הצלחה מסחררת בהובלת גיבור אמיץ אחד.
ההישג שלו בתביעה מול חברת הרכבות הפכה אותו לסמל ולדוגמא אדירה עבור הקהילה היהודית הגדולה בהולנד, וכן באירופה כולה. עוד לפני הניצחון עם תשלומי הפיצויים, מולר במשך שנים ארוכות הפיץ את הבשורה של התקומה של העם היהודי אחרי השואה בהרצאות שהוא קיים לבתי ספר, חברות, ארגונים שונים ומוסדות חינוך וציבור. גם כיום, כשהוא בן 90, הוא ממשיך להרצות ולתרום רבות למאבק באנטישמיות, עם סיפור ההצלחה הענק בתרומה שלו לניצולי שואה. כן ירבו אנשים כאלה.