העמוד העברי של הליגה הספרדית בפייסבוק סיפק לנו היום (שבת) תזכורת יפה לחלק מהרגעים הגדולים בקריירה של עמרי אפק. שחקן העבר התראיין בווידאו שהעמוד פרסם, שם נשאל לגבי התקופה שלו בלה-ליגה ולגבי השערים החשובים שכבש במדי סנטנדר.
תחילה אפק נשאל איך הוא הרגיש במשחק הראשון שלו במדינה: "הזיכרון הראשון שלי מהמשחק הראשון בספרד זה שאני בעיקר יושב על הספסל ומנסה לעכל את זה שאני בספרד, בליגה הכי טובה בעולם עם השחקנים הכי טובים בעולם. אני זוכר שפיגרנו נגד מלאגה 1:0, נכנסתי במחצית ולשמחתי גם בישלתי גול, יוסי בניון כבש וניצחנו 2:4 כך שזו הייתה באמת בכורה מהחלומות".
מה האצטדיון הכי מרגש ששיחקת בו?
"כמובן שהברנבאו וקאמפ נואו הם הכי גדולים ומרשימים, אבל מבחינת אווירה? ויסנטה קלדרון. גם המגרש בסביליה, אבל בוויסנטה קלדרון היה משהו שמשלב בין קבוצה גדולה לקהל שבאמת בא לעודד כל המשחק, לדחוף... הצלחנו להוציא שם תוצאה די טובה, 2:2. בעיקר זוכר את האווירה באצטדיון הזה. היום הוא כבר לא קיים, אבל כל מי ששיחק שם לא יכול לשכוח".
מה הרגע שלעולם לא תוכל לשכוח?
"כמובן הגול שהשאיר אותנו בליגה נגד אתלטיקו מדריד, ממש לקראת הסוף בחמש הדקות האחרונות. היינו צריכים עוד נקודה כדי להבטיח את ההישארות, והתמזל מזלי פגע לי בראש, כמו שאומרים, והבקעתי בנגיחה. זו תחושה עילאית להבקיע שער שני תוך שבוע, להשפיע על הקבוצה שלך, ומיד אחרי זה גם האריכו לי את החוזה ככה שבכלל זה באמת רגע שאני אקח איתי לכל החיים".
מי השחקן הכי גדול שהחלפת איתו חולצה?
"יש את צ'אבי, רוברטו קרלוס... יש לי לשמחתי קולקציה שלמה להראות לילדים, ובעיקר המון זכרונות ממלא שחקנים גדולים, שחלקם הצלחנו לנצח אפילו ומחלקם נשארה רק החולצה".
עם מי אתה בקשר עד היום?
"זה דווקא לא שחקן, למרות שהיו שחקנים מדהימים ומקסימים, אלא המאמן שלי בסלמנקה שהפך להיות המנהל המקצועי של ראיו וויקאנו. הוא אפילו ביקר אותי פה בארץ, וגם הפך להיות המנהל המקצועי של סלטה ויגו. זה פיליפה מיניימברס, הוא היה שחקן נהדר ואחר כך הפך להיות מאמן ומנהל מקצועי. איש יקר ומקסים ולמדתי ממנו המון. גאה ושמח להיות איתו בקשר עד היום".
