לבקוביץ'. סוגר מעגל (האינסטגרם של השוער)
לבקוביץ'. סוגר מעגל (האינסטגרם של השוער) | צילום: ספורט 5
לבקוביץ' מדליק נר נשמה (האינסטגרם של השוער)
לבקוביץ' מדליק נר נשמה (האינסטגרם של השוער) | צילום: ספורט 5

כדור שלישי לניצולי שואה, אני עומד לספר בפניכם את סיפור הישרדותו של סבי, יצחק לבקוביץ' הכהן, במלחמה הארורה. הוא נולד בהונגריה, לא רחוק מהגבול עם אוקראינה, בעיירה הולסליסקה שבה גרו 50 משפחות יהודיות.

בשנת 1941 נלקח סבי למחנה עבודה, שבו עבד בכריתת יערות בהרי הקרפטים שבאוקראינה ובסלילת כבישים. שנתיים לאחר מכן, ב-1943, הוא הועבר למחנה עבודה בסרביה ועבד שם בבניית מסילות ברזל. זו הייתה עבודת פרך נוראית, והאסירים קמו בשלוש לפנות בוקר וסיימו את עבודתם ב-19:00.

ב-1944, בעת הקמת הגטו, סבי הצליח לברוח ממחנה העבודה ביחד עם עוד שלושה יהודים, והם הבריחו אוכל למשפחותיהם וליהודים נוספים ששהו בגטו. אך לאחר ארבעה שבועות, משפחתו הוגלתה לאושוויץ ושם נרצחה.

ב-1945, סבי הוחזר למחנה העבודה והובל למחנה הריכוז מהוטזיהן, ובדרך, ומי שלא היה לו כוח לצעוד, פשוט נורה. התנאים היו קשים מאוד ויהודים מתו מתשישות. אך למזלו, סבי הצליח להסתתר אצל אישה גויה, שהחזיקה אותו אצלה והביאה לו אוכל במשך יומיים בשביל שיתחזק.

כך, הוא הצליח לשרוד את מחנה הריכוז שבו רק התשישות גבתה את חייהם של אלפים. לסבי היה מזל, ובאותה שנה הגיעו האמריקאים ושיחררו את מי ששרד. הוא נלקח לבית חולים, אושפז במשך שלושה חודשים ובדרך נס, הוא שרד גם את מחלת טיפוס הראש.

לבקוביץ'. לא שוכח (Getty)
לבקוביץ'. לא שוכח (Getty) | צילום: ספורט 5

כשהיה עוד בחיים, שאלתי את סבי אם יש רגע מיוחד שהוא זוכר מהשואה, והוא ענה לי: "כל יום היה מיוחד, כל יום היו מתים וזה דבר שלא ניתן להתרגל אליו". ובכל זאת, סבי נזכר שבערב פסח אחד, הרגיש שהוא גווע והולך למות מרעב, וכשנתקל בפגר של סוס, הוא פשוט התחיל לאכול ממנו כי לא הייתה לו ברירה.

סבי היה הגיבור שלי כל החיים, היחיד ששרד מבין 11 אחיו. לא רק שהוא שרד את השואה, אלא גם עלה לארץ ישראל כפליט דרך אוניית פליטים. הוא התגייס לצבא ועזר להקים את מדינת ישראל. עבורי, יום השואה תמיד מזכיר לי את סיפורי הזוועות של סבי וסבתי, גם היא ניצולת שואה ששרדה את אושוויץ ואיבדה את כל משפחתה למעט שתי אחיותיה. אובדן שליווה אותה כל חייה.

השנה, יום השואה סמלי במיוחד עבורי. אני משחק היום במדינה שבה סבי נולד וזו סגירת מעגל פרטית, לראות כאן את היהודים פורחים מבחינה כלכלית, עם קהילה יהודית גדולה וחזקה. אך לצד זה, תמיד ישנן את האנדרטאות שפזורות ברחבי בודפשט, ומזכירות בכל פעם את העבר המטלטל שהעם שלנו עבר, ואותו לעולם לא נשכח.