חצי עבודה? השפעת שינוי החוקה על הכדורגל
החל מהעונה הבאה יהיה קשה יותר לשוערים לבזבז זמן, אך רוב העיכובים בכדורגל המודרני לא מגיעים מהם אלא מהנייחים וה-VAR. מהמצב הקיים, דרך הפתרון של ג`רארד פיקה ועד הצעות מרחיקות לכת
הנתונים של אופטה ו-365, שמקדמים מאוד את השיח המקצועי בנושא, מצאו למשל שבמשחק בין מכבי חיפה והפועל באר שבע היו 60 דקות של "זמן מת", מתוכן כשמונה וחצי הלכו על כדורי שוער. במקרה של המשחק בין בנפיקה ליסבון וברצלונה שיחקו ב-58 דקות מתוך 103, מה שאומר שהיו 45 דקות של "זמן מת". מתוכן כשבע דקות הלכו על כדורי שוער, רובן אצל וויצ`ך שצ`סני בהתחשב בחיסרון המספרי של ברצלונה.
בב"ש - חיפה התבזבזו כ-25 דקות על הכנה לבעיטות חופשיות, כ-11 דקות על כדורי חוץ וכחמש דקות על קרנות, ובמקרה של בארסה - בנפיקה התבזבזו כ-22 דקות על ההכנה לחופשיות וקצת יותר מעשר דקות על קרנות. מדובר בבדיקה אקראית של שני משחקים גדולים שהיו השבוע, אך גם במקרה של משחקים אחרים מדובר באותה התופעה.
ארסנל למשל יכולה לטעון שהיא קבוצת המצבים הנייחים הטובה בעולם. הקבוצה של מיקל ארטטה מבקיעה חלק משמעותי משעריה בליגה בזכות מצבים כאלה, כשלפי נתוני אופטה לוקחים לה בממוצע 47.9 שניות לקרן אחת. זאת אסטרטגיה מכוונת לכל דבר. התותחנים מתואמים, יודעים לזהות שגיאות בהגנה ולוקחים את הזמן כדי להבקיע. הם אמנם הקבוצה שקיבלה הכי הרבה כרטיסים צהובים על בזבוזי זמן העונה, אבל זה עובד. הבעיה היא שזה הוביל לשמונה דקות, נצח, בהם הקבוצה התכוננה לקרנות במשחק הליגה האחרון מול נוטינגהאם פורסט.
יכול להיות שזאת הבעיה הכי גדולה של הכדורגל היום, וקשה לראות איך משנים אותה. יותר מששוערים מחזיקים כמה שניות בכדור, הגבלה של כ-30 שניות למשל על מצב נייח, בפורמט שמעט מזכיר את שעון הזריקות בכדורסל (או שעון ההתקפה בפוטבול) עשויה להכניס עוד עניין ולקצר תהליכים, אך לפגוע בכל התכנון של הנייחים.
פתרון אחר והגיוני יותר הוא קיצור זמני ה-VAR, עוד "זמן מבוזבז" בכדורגל. חוק שלמשל מעניק לשופטי הווידאו עד דקה או שתי דקות לקבל החלטה ואחרת מאלץ אותם ללכת עם השופט על כר הדשא. לחכות למתיחת הקווים ולראות אותו מהלך שוב ושוב מוריד את העניין, חד משמעית, וכאן גם ככה מדובר במהלך שקשור לשיפוט. קיצור הזמן שבו השוער מחזיק בכדור בידיים הוא צעד חיובי, אבל מדובר בבעיה קטנה מדי ביחס לשאר בזבוזי הזמן. ה-IFAB פועלים בכיוון טוב, אבל זה לא מספיק.
The IFAB tackles goalkeeper time wasting ️ https://t.co/jEei0s1Cfo
— The IFAB (@TheIFAB) March 1, 2025
Watch now on https://t.co/1mL2Gsdcsi: press conference following the 139th Annual General Meeting pic.twitter.com/z0d8BmlWtw
תמיד יהיו בזבוזי זמן. ברגע שקבוצה קטנה מבקיעה מול קבוצה גדולה או רוצה לשמור על יתרון היא תעשה כל מה שהיא יכולה כדי לוודא שהיא תשמור עליו גם בדקה ה-90, וזה כולל משיכת זמן. זה יכול להתחיל מתיאום עם מביאי הכדורים שיתעכבו בעוד כמה שניות, משחקנים שהולכים לאט החוצה בחילופים ועד באמת המצבים הנייחים, העיכוב המשמעותי ביותר.
הפרמייר ליג מוציאה השנה יותר ויותר כרטיסים על בזבוזי זמן מהשנים הקודמות, אבל כל עוד אלה כרטיסים צהובים ולא אדומים לא יהיה שינוי של ממש. מצב בו קבוצה שמבזבזת זמן בצורה קיצונית מסיימת משחקים עם 11 מול 8, למשל, יוביל לכך שלא יהיו בזבוזי זמן משמעותיים בכדורגל. זה מתחיל משחקנים שמתעכבים בהרמת קרן ועובר עד שחקני הגנה ושוערים.
מצד שני, זה יקשה מאוד על הפתעות. סיטואציה בה עכשיו קבוצה קטנה פוגשת גדולה בגביע ומצליחה לעלות ליתרון יוביל לכך שהיא תצטרך ליזום במשך דקות ארוכות וכנראה תאבד אותו, וכל הצד של האנדרדוג יספוג מכה בכל משחק. כבר עכשיו הפערים בכדורגל עצומים, ומה שמגשר על חלק מהם, לטובה ולרעה, הוא בזבוז הזמן.
כאן אנחנו, האוהדים, צריכים לשאול את עצמנו אם אנחנו מוכנים לראות את בזבוזי הזמן האלה בשביל לראות משחק צמוד יותר. מצב בו שליש מהמשחק לא הולך על כדורגל (וזה עוד לפני שדיברנו על דקות ארוכות בהן שחקנים הולכים על הדשא, בטח בארץ), הוא לא אופטימלי, אבל מצב בו כל משחק שלא מפגיש בין שתי קבוצות על ידוע מראש כנראה גרוע אף יותר. פשרה כמו קיצור המשחק ל-60 דקות נטו, רעיון שכבר הוצע גם באתר הזה וגם במקומות אחרים, קיצוני אך עשוי לפתור חלק מהבעיה.