sportFive1006095
צילום: ספורט 5

בעוד עולם הספורט עדיין עוסק בשאלת החזרה למגרשים, ב'ספורט' הקטאלוני מצאו את הזמן לציין את זכרו של יוהאן קרויף, אשר מחר (שלישי) ימלאו ארבע שנים למותו. לשם כך, ג'ורדי קרויף, בנו של האגדה ואקס מכבי ת"א, התבקש לכתוב טור מיוחד שסובב סביב שאלה אחת: מה יוהאן היה עושה?

"אני זוכר שיום אחד הוא התעכב יותר מהרגיל בביקור שלו במרפאה בה עבר טיפולים לסרטן", נזכר קרויף ג'וניור. "כשחזר הביתה אמי שאלה אותו אם קרה לו משהו, והוא ענה בגאווה 'יש לי חדשות טובות, הם מצאו גידול נוסף'. אמי החזיקה את עצמה שלא לשלוח אותו לטיול, וענתה 'איזה מן חדשות אלה?', והוא מיד השיב 'הם מצאו אותו בשבילי, ועכשיו כשהם מצאו אותו הם יכולים למצוא פתרון'".

"כל אדם בעולם היה חוזר הביתה מובס", הסביר ג'ורדי מדוע הרגע הזה חקוק לו בזכירון. "אבל אבי תמיד היה רואה את חצי הכוס המלאה. למעשה, הוא התייחס לכימותרפיה כבן הברית הטוב ביותר שלו. 'אני יודע שארגיש רע אחר כך', הוא אמר, 'אבל אני אתחייס אליו כחבר כי הוא עוזר לי להילחם בסרטן'. ההתבטאויות השמחות והרגועות שלו היו נווה מדבר לחולים האחרים שסבבו אותו".

"אני היה אדם אופטימי שנולד מתוך מצוקה", המשיך אקס הצהובים. "מוגזם, יש שיחשבו, אבל כזה הוא היה. בימים כאלה של אי וודאות, רבים מאיתנו תוהים מה יוהאן היה עושה, כפי שאני נוהג לעשות כשמתעורר ספק. ובכן, הוא היה מחפש את הצד החיובי, כמו בכל דבר, והיה מפתיע אותנו איכשהו".

קרויף המשיך והשתעשע עם המחשבה על איך אביו היה מעביר את הזמן בבידוד: "אני מדמיין אותו מבדר את עצמו עם שניים מתחביביו הגדולים. פאזלים וחוברות תשבצים, אליהם היה אובססיבי, או תיקון הגינה שלו בברצלונה. מה שבטוח זה שבשום רגע זה לא היה מציף אותו, תמיד היה לו איזה נוגד שעמום בשרוול - וזה לא היה פלאפון סלולרי, חיי החברה פחות התבססו על טכנולוגיה".

"מחר יתקיים יום השנה הרביעי למותו והפעם לא נוכל לערוך ארוחה חגיגית לכבודו", סיכם ג'ורדי קרויף. "זה יהיה שונה משום שאמי, אחיותיי ואני נמצאים בנפרד בעקבות ההסגר, אבל ייתכן שננסה לתקשר ולהעביר את הזמן בצורה הטובה ביותר. אלה זמנים לא בטוחים אמנם, אך הם זמניים".