רוצים שינוי? שאלת ברק בכר במכבי תל אביב

הסרבי אינו חף מטעויות, אבל גם את השיפוטיות אולי כדאי להשהות - בוודאי כשההישג של העונה שעברה, העפלה לבתים במפעל אירופי, עוד בהישג יד.

למה בכר: זמן למהפכה
מכבי ת"א לא מממשת את הפוטנציאל שגלום בה - זה ברור. קבוצה שעל הנייר אמורה להיות הרבה יותר שלמה, עד עכשיו שיחקה ארבעה משחקים רשמיים (אחד נגד הפועל באר שבע באלוף האלופים, שניים נגד פאפוס ואחד נגד האמרון), ובאף אחד מהם לא הציגה את המשחק שהיא צריכה להציג. ברוב הדקות היא היתה נחותה מהיריבות שלה, ורק לרגעים זה התחבר באמת.

זכויותיו של לאזטיץ` שמורות לו, בוודאי הזכייה באליפות תוך כדי קמפיין אירופי מאתגר - אבל הוא לא האיש להוביל את הספינה הזאת הלאה, לעבר דומיננטיות אמיתית. ואולי דווקא עכשיו, בכר הוא האיש הנכון לשבור את הטאבו על מאמנים ישראליים - ולהגיע לקריית שלום.

בכר מגיע מצולק משתי התחנות האחרונות שלו - הכוכב האדום בלגרד, ומכבי חיפה אליה הוא חזר בתור מושיע וזה נגמר בכישלון כואב. אבל לפעמים זמן יכול לעשות טוב למאמנים - הם יודעים איפה טעו, מחשבים מסלול מחדש וממריאים.

גם אברהם גרנט עבר שנים מאוד לא קלות במכבי ת"א, אבל ידע ללמוד מהן - הגיע למכבי חיפה, והוביל את אחת הקבוצות הכי גדולות שלה (בין 2000 ל-2002). גם הקריירה של דרור קשטן ז"ל היתה רצופה בכישלונות וברגעים לא מחמיאים, שמהם - ואולי דווקא בזכותם - הוא צמח לרגעי השיא והתהילה.

הזמן יכול לשרת טוב את בכר, וגם להביא לו אתגר מחודש. להפועל באר שבע הוא הגיע בתור מאמן צעיר ורעב לתארים; במכבי חיפה - הוא רצה לסגור מעגל, בתור ילד שגדל כאוהד ירוק וחזר כדי להוביל אותה לשלוש שנים מדהימות. ודווקא בגלל שהוא פיתח יריבות עם מכבי תל אביב - אולי זה האתגר שלו.

להגיע דווקא לשם, להיות הישראלי הראשון שמתמנה באופן קבוע מאז עידן ג`ורדי קרויף - ולהיות החתיכה האחרונה בפאזל. מאמן לשנים, שיוכיח גם את הגדולה שלו - וגם את הגדולה של הצהובים. לאזטיץ` זרע זרעים נהדרים, ובכר יכול להיות האיש שיהפוך אותם לאימפריה של ממש.