רן בן שמעון בטור אישי ל-ONE (צילום: מערכת ONE)
רן בן שמעון. מי שתעלה יכולה להגיע לגמר | צילום: מערכת ONE

לא אתן לעשר הדקות האחרונות להטעות אותי - מנ' יונייטד היא המנצחת הגדולה של המשחק הזה ואני לא מכיר הרבה קבוצת שסופגות שער בדקה שניה ובמקום לקרוס מנטאלית מתחזקות.

מנצ'סטר הראתה בפעם המי יודע כמה שלמועדון הזה יש חוסן מנטאלי מהטובים בעולם. מספיק יהיה לחבר את כל הגולים שהם כובשים בדקות אחרונות של משחקים, בשביל לדעת שזו קבוצה שאין לה רגעי משבר. במנ' הגיעו למשחק הכי חשוב שלהם העונה, חטפו שער מוקדם ושוב מצאו את הדרך לחזור בגדול ולהוביל 1:3 בצורה מדהימה תוך הצגת כדורגל קבוצתי ו-ווין רוני אחד.

מה שקורה שם, מקביל לבוקס-אנד-וואן בכדורסל, ז"א משחק קבוצתי ו-ווין רוני שהוא השחקן הכי קבוצתי היום מכל שחקני הצמרת בעולם. מספיק היה לראות איך בדקה ה-90 הוא רדף ארי פאטו עד לרחבת ה-16 שלו, חילץ כדור והוציא את הקבוצה שלו להתקפה נוספת.

נסטה מול רוני. גמר את העונה? (רויטרס) (צילום: מערכת ONE)
נסטה נצמד לרוני. מדהים כמה הוא השקיע בדקות האחרונות (רויטרס) | צילום: מערכת ONE

מעבר לזה, יש משהו במועדון הזה שבלי קשר לשמות השחקנים על המגרש תמיד יהיו לו העוצמה והאופי בין אם האיכות עולה או יורדת. קבוצה שהיא הרבה מעבר ליחידים שלה ומראה את זה גם בבית וגם במשחקי החוץ.

כיף לראות את מנ' מוצאת כל הזמן את הכוחות האלה לחזור ממצבים שהרב קבוצות היו נשברות בהם. זה עוד לא גמור לחלוטין... אם זה היה 50:50 לפני המשחק הערב עכשיו זה 10:90 למנ', אבל הרבה בגלל מילאן. הסיבות הבודדות שבזכתן היא חזרה למשחק הזה הוא האצטדיון הביתי שלה, הטעות של מנצ'סטר, פלוס כמה רגעי כישרון מהנים של רונאלדיניו וסיידורף.

ניכר אצלה חוסר איזון גדול בין בין הקלות שבה היא מאבדת את הכדור לבין המאמץ שהשחקנים מוכנים להשקיע די להחזיר אותו אליהם. אין היום דינאמיקה קבוצתית טובה במילאן, החלק האחורי והקדמי לא מחוברים ולא פלא שהיא לא פאקטור בליגה האיטלקית.

רונאלדיניו מול רפאל. להתרשם מהמקצוענות (רויטרס) (צילום: מערכת ONE)
רונאלדיניו מול רפאל. מעניין מה היה קורה אם הוא היה רץ 8 ק&"מ (רויטרס) | צילום: מערכת ONE

אצל פירלו המתבגר שאמור להיות החוט המקשר המרכזי בין חלקי הקבוצה, עקומת יכולת בירידה וזה משפיע. הוא לא האשם היחיד, כיוון שיש תופעה במילאן של שחקנים מתבגרים שרחוקים משיאם, שחקנים אחרים שנמצאים בשיאם אבל הם לא מספיק טובים למעמדים האלה ובמקרה של השחקן הכי טוב שלהם צריך לומר שאם הוא כובש ומבשל בצורה נהדרת בזכות קילומטר וחצי של ריצה, תארו לכם מה הוא היה מסוגל לעשות אם הוא היה רציני יותר ורץ 8 קילומטר...

קצב המשחק הלם את המעמד. ראינו שחקנים בשתי הקבוצות עם קבלת החלטות יוצאת מן הכלל ודידה אחד. ברמות האלה לכל קבוצה שתעלה לרבע הגמר יש סיכוי לזכות בתואר וזה לא תלוי כל כך בכושר לאורך עונה אלא במומנטום - כמו שהערב בעשר הדקות האחרונות משחק שנראה גמור לחלוטין הפך בהתקפה אקראית למותח. מי שיידע לנהל את המומנטום הוא זה שיזכה בתואר. אני רק שואל מי צעק ברצלונה?