אשרי המאמן
ארסן ונגר אמר בהשתלמות מאמני צמרת באירופה ש"הקבוצה זה המראה והפנים של המאמן" הוא התכוון כמובן ל... ארסן ונגר וחבורתו מארסנל. אבל המשפט הנפלא הזה בהחלט מייצג את רביעיית המאמנים של העולות לחצי הגמר בליגת האלופות: הידינק, גוארדיולה ופרגוסון בהחלט ראויים למחמאות. ולא רק הם - בניטס וקלינסמן שייכים גם הם לחבורה הזו.
חזרה לאמירויות. התותחנים בהנהגתו של ונגר יודעים מתי לחזור לעצמם, וכך כל הפצועים שנעדרו כל כך הרבה זמן (וולקוט ופברגאס לדוגמא), חזרו לכשירות בזמן הנכון לקראת ה"מאני טיים", ואיתם חזרו גם הברק והצבע לפניהם של השחקנים בכלל ולפניו של ונגר בפרט.
כמה נפלא לראות מאמן שבעונה מלאת תהפוכות הופך חבורה של צעירים לשחקנים זוהרים שמסבים הנאה גדולה לכל אוהד כדורגל. זו ממש אמנות ומלאכת קוסמות.
רבע של חגיגה
רבע הגמר בצ'מפיונס ליג היה סיבוב נפלא, רב שערים, שסיפק לכל אוהדי הכדורגל הנאה צרופה ללא הפסקה. שמונה השערים במשחק הגומלין בין ליברפול לצ'לסי, במשחק בו כל הקלפים היו ברגליים של שחקני צ'לסי, הם תעודת כבוד בראש וראשונה למאמנים, שבאו לספק לקהל הרב משחק מהנה, וכמובן גם לשחקנים שלקחו חלק במשחק.
ה-4:4 הנפלא, שהיה רצוף מהפכים, היה עמוס גם בשגיאות בולטות של שני השוערים – שניים מהטובים בעולם – ריינה הספרדי מליברפול וצ'ך הצ'כי מצ'לסי, שבימים כתיקונם וודאי היו מונעים את אחד או שניים מהשערים שנכבשו נגדם. אם נוסיף לזה את ההצלה הנפלאה מהקו של אסיין בדקה ה-89', שהדף בראשו כדור נפלא במצב של 4:4, הרי לנו תצוגה אדירה של כדורגל התקפי ומהנה.
הידינק ובניטס הם שני מנהיגים ומאמנים יצירתיים שיצרו בשני משחקים 12 שערים. נכון שאוהדי ליברפול הם המאוכזבים מבין שני המחנות, אבל אין סיבה להיות מאוכזבים. אחרי שתי תצוגות כאלו ומספר כה רב של שערים ומהלכים נפלאים, קשה להרגיש אכזבה. יכולת הריכוז הגבוהה של השחקנים והשערים בדקות האחרונות מסבירים כי גם בתחום ההכנה המנטלית וגם בתחום הכושר הגופני לשני מאמנים אלו יש חלק גדול ביכולת ובתוצאה.
תענוג לראות שחילופים שמתבצעים מביאים איתם מחשבה התקפית עם יכולת יצירתית, ואכן כל הכלים הההתקפיים של שני מועדונים גדולים אלו באו לידי ביטוי בזמן הנכון וביום הנכון. וכך גם פני הדברים בארסנל שממש בזמן החשוב ביותר העונה הציגו משחק נהדר עם שערים נפלאים ויכולת מאד משובחת של כל הקבוצה בכלל ושל ואן פרסי בפרט. שם שכדאי לזכור הו עמנואל אבואה,שלמעשה מתופקד כמגן ימני אבל מתגלה כשחקן בעל יכולות התקפיות אדירות שמרבה בפריצות עומק מסוכנות ויש להניח כי ונגר כבר ילטש גם אותו להיות אחד מהשמות הגדולים הבאים.
הימור מושכל
למי שזוכר, תיירי הנרי הינו הכובש הפורה ביותר ב... ארסנל עם 226 שערים בקריירה מזהירה, שגם בה יש לעיניו המדהימות של ארסן ונגר חלק משמעותי – אבל הנרי אינו מפסיק לזרוח גם בחבורה המרקדת של ברצלונה ומוביל יחד עם מסי הקוסם ואטו הכובש עוד חבורה של שחקנים נפלאים שבאים כל משחק ליצור, ליהנות ולהסב הנאה. גם משחק רע, ואולי הפסד פה ושם בליגה לא יגזול מבארסה את המטרות שהצגתי – הם באים כל יום לעבוד. הם באים לרקוד. הם באים לכבוש.
ההימור שלי הוא על מפגש בין ברצלונה לארסנל בגמר. הנרי מול חבריו הטובים במשך עונות קסומות באנגליה זה בהחלט הרבה יותר מגמר פיקנטי. יכול להיות מצב שהאיש שכה השפיע על הקריירה של הנרי כמאמן יהיה זה שבגלל כוכבו שכה טיפח יפסיד את חלום חייו לזכות השנה בצ'מפיונס ליג.
שלא יקומו נגדי כל אותם אוהדי צ'לסי ומנצ'סטר יונייטד - אבל אני חייב לציין שעם כל אהבתי הגדולה למנצ'סטר יונייטד – הקבוצה נראית כרגע די עייפה ואולי אף מקרטעת משהו בכדי לעמוד מול הפריחה והזרימה המתחדשת של תותחני ארסנל, ונראה לי שההגנה הלא כל כך יציבה של חבורת פרגוסון לא תעמוד אל מול הקלילות של וולקוט ויכולת הכיבוש של אדבאיור ו-ואן פרסי. יש לונגר את הכלים בהגנה כרגע לבלום את רונאלדו, רוני, טבס וכל מי שמשחק בקו הקדמי של פרגוסון.
צ'לסי לעומת זאת נמצאת בפריחה ונהנית מיכולת משובחת של מרבית שחקני המפתח שלה, אבל כפי הנראה שעם כל אהדתי למאמן ההולנדי – יש האומרים המומחה למעמדים מיוחדים ובמיוחד חצאי גמר וגמרים – לא נראה לי שלהידינק יש תשובות אל מול החבורה המרקדת של אינייסטה – מסי- אטו- הנרי וכל השאר.
מכל מאמני צמרת השכלתי
הנה מספר מסקנות קצרות ממה שראינו עד כה בליגת האלופות העונה. מוגש כשירות למאמני ליגת העל:
- יצירתיות. וכל המרבה הרי זה משובח.
- משחקים בקצב מסחרר עד לדקות הסיום.
- זה אכן לא נגמר עד שזה נגמר.
- שחקו התקפי. זה המסר הברור של המאמנים בכל הרמות.
- אין משחק אבוד מראש.
- אין טעם לשחק בכדי לגנוב גול ולצאת ב-1:0 קטן. המטרה היא נצחון בכל מחיר, בכל משחק, בכל תצורה.
- אין כוכבים פצועים שיצילו את המולדת. מי שפצוע שיישב בצד ויבריא ויש מחליף לכל שחקן. כל פסטיבל בניון לא הוסיף לנבחרת שלנו דבר אלא רק גרם לקבעון לשאר השחקנים.
- הקלישאה "ביתי הוא מבצרי" לא עובדת. בואו לא נשכח שכמו שליברפול הפסידו את העלייה במשחק הראשון בביתם – עם ההפסד 3:1 לצ'לסי – גם הנבחרת שלנו הפסידה את העלייה במשחק הראשון הזכור לרע ברמת גן. ההבדל הוא שליברפול, במשחק הירואי, כמעט ועשתה את את הבלתי יאומן, אנחנו היינו רחוקים מזה.