מסי או ניימאר? הדגל האדום בעתיד לאמין ימאל

בתוך המגרש
ימאל עדיין לא מוצר מוגמר בתור כדורגלן. הוא יכול להשתפר בכל מה שקשור לבחירת הבעיטות או לאיכות הבעיטות לשער, אבל יש כאן בעיה אחרת, בקע הספורטאים איתו הוא מתמודד הידוע גם בתור "פובלאגיה".

הפיזיותרפיסט לואיס פוץ` סיפר לספורט הקטאלני ש"רואים שימאל לא כשיר לחלוטין. זאת פציעה שדורשת ממנו הרבה עבודת שיקום ועלולה להוביל גם לפציעות בהמסטרינג, כשהוא לא ב-100%". רואים את זהגם על הדשא, למרות פתיחת העונה החיובית, כשברצלונה טענה שהוא פצוע בשתי פגרות הנבחרות האחרונות כשהוא חזר לשחק מיד לאחר מכן ונראה טוב מול בילבאו.

העומס הפיזי והמנטלי על שחקנים בלתי נתפס, בטח במקרה של ימאל שבגיל צעיר משחק עונות מלאות וכמעט שאינו יורד מהדשא. סגנון המשחק של ברצלונה במסגרתו ראפיניה נכנס לאמצע מוביל לעומס גדול מאוד על האגף של ימאל, גם כשראפיניה פצוע, ומגנים פשוט משתמשים בפיזיות שלהם מולו. ימאל סוחט 1.6 עבירות למשחק, אבל זה לא מספר את כל הסיפור.

בשנים של ניימאר בברצלונה, שחקני היריבות נכנסו בו פעם אחר פעם. אין מילה אחרת. הפציעות של הברזילאי התחילו בין היתר מהסיבה הזאת, כשהוא הופל לדשא שוב ושוב והתקשה לחזור לרמתו הטבעית, מה שהוביל לכדור שלג מנטלי ולסיום העגום של הקריירה. אם ניימאר לא היה נפצע מעולם, ייתכן שהוא עדיין היה בפריז סן ז`רמן או בצמרת הכדורגל ולא אחרי שנים חסרות תהילה באל הילאל וסנטוס.

ההתאחדות הספרדית רוצה כמה שיותר מימאל. ברצלונה רוצה כמה שיותר מימאל, ושתיהן מפילות לעיו המון. הוא לא בהכרח יטען שהוא לא יכול לשחק, וכבר עכשיו הוא החמיץ לא מעט משחקים בשתי העונות האחרונות, אך זאת עלולה להיות רק ההתחלה. אין אף שחקן ששיחק כל כך הרבה עד גיל 18 כמו ימאל.

ד"ר דארן בורגס, בכיר בארגון השחקנים ורופא שעבד בעבר בארסנל, סיפר על כך ל-ESPN. "הסיכונים במשחק המודרני גדולים, בטח עבור שחקנים שגופם עדיין לא סיים להתפתח. ההשלכות על אורך הקריירה שלהם מסוכנות. לחשוף בני נוער לעומסים של בוגרים במשחקים ובאימונים עלול להוביל לפציעות חוזרות, כשהם עדיין גדלים. אם הכדורגל רוצה לפתח את הדור הבא, הוא צריך לחשוב על צמיחה ולא על שחיקה". לא מופרך שהעקרונות האלה הובילו לאותו בקע ספורטאים, פציעה ארוכת טווח שתגביל את ימאל לאורך זמן. מה אם לא נראה אותו בריא לחלוטין בשום שלב בקריירה?

בתור קיצוני סגנון המשחק של ימאל מתבסס על כוח מתפרץ ועל היכולת שלו לעבור מגנים, שני דברים שיפגעו משמעותית במקרה של פציעות חוזרות. תוסיפו לזה את הגזענות איתה הוא מתמודד ואת הלחץ הבלתי נתפס על האיש ששוויו (עבור ברצלונה) מוערך ב-400 מיליון יורו, יש כאן חשש מתאונת שרשרת.

התסריט האופטימי ביותר לקריירה של ימאל מציב אותו בשורה אחת עם מסי (או לברון ג`יימס במונחי הכדורסל). בן מהגרים שהגיע משכונה הרוסה, לא הצליח להישאר בלימודים ומגיל צעיר עמד בלחץ בשביל להוביל את ברצלונה לאליפויות ולזכיות בליגת האלופות. התסריט הפסימי ביותר מציב אותו בשורה של רונאלדיניו או ג`ה מוראנט. כישרון עצום שפרץ בגיל צעיר, הימם את כולם אבל לא הצליח להתמודד עם הלחץ הפיזי והנפשי וקרס לתוך עצמו. ב-2030 הרחוקה ימאל יהיה בן 23. האם הוא יהיה אחרי השיא?