באה לחלום: סוד הקסם של מכבי חיפה

התקציר באדיבות "ספורט 1"

"שא את עיניך מעלה,
שמע איך רוחש הרוח הלילה,
שים את ידך ביד הענן,
ובקש חלום קטן"

(מילים: גס קאן, תרגום: אהוד מנור ז"ל)

למשך תשעים דקות נטו (ושעתיים ברוטו), אצטדיון סמי עופר היה למקום שבו חלומות מתגשמים. הפרטים הקטנים של מכבי חיפה, שלפעמים נראים לנו שגרתיים או פחותי ערך, הפכו בן רגע לזהב טהור. מנצנץ. קצת כמו אותה שלמות שבה הם נגעו בשבוע שעבר בפיראוס, גם הפעם - מכבי חיפה היא זו שהעזה לגעת בגורד השחקים שנקרא "הנצח". לספק משחק שאף אחד לא ישכח. גם, ואולי במיוחד, בהתחשב בעובדה שזה קרה רק בסיבוב השלישי של מוקדמות ליגת האלופות.

ליגת האלופות, בוודאי בשנים האחרונות, היא חלום עבור הכדורגל הישראלי. מאז עונת 2010/11, שהיתה (כן, אתם באמת כאלה זקנים) לפני יותר מעשור, רק קבוצה ישראלית אחת הצליחה להעפיל לבתים: זו היתה מכבי תל אביב, ובעיקר זה היה ערן זהבי - שחקן על טבעי במונחים ישראליים, שסיפק תצוגת יחיד בלתי נתפסת. עם כל הכבוד לפרטים האחרים שהיו שם - מאיתן טיבי וגל אלברמן ועד טל בן חיים החלוץ, יודו גם השרופים שבאוהדי מכבי ת"א, זה קודם כל היה שחקן אחד שהצליח "לסחוב על גבו" את מכבי בדרך לתהילה.

פעם אחת ב-12 שנה. וגם אז, בנסיבות מאוד מיוחדות - שיהיה קשה לשחזר. שלב הבתים של ליגת האלופות, שבעשור הקודם עוד היתה לנו אשליה שמתישהו יהפוך למציאות, הפך להיות מטרה כמעט בלתי אפשרית. הסתכלנו על שלב הבתים באירופית, ועכשיו בקונפרנס ליג, כמטרות הרבה יותר ריאליות. ואז - אז הגיעה מכבי חיפה הנוכחית. קבוצה שנגעה לאוהדים שלה, וגם לכל מי שאוהב כדורגל ישראלי, בבלוטות החלום שהיו שנים רדומות. האם היא באמת תוכל לעשות את זה?