אלפי קילומטרים מכאן, בין הקורות של ליל, עומד לו הניגרי הכי ישראלי באירופה וחולם על תל אביב. וינסנט אניימה - בעל מקום של כבוד בהיסטוריה של הפועל תל אביב ומכבי תל אביב - כבר מזמן לא משחק בארץ אבל מתגעגע. לים, למזג האוויר, לאוכל וגם לערן זהבי, אותו ראה מתפתח והופך משחקן עם פוטנציאל לכוכב הכי גדול שיש לכדורגל פה להציע.
החברים במכבי, איתם אניימה עדיין שומר על קשר, יפתחו הערב (רביעי) מסע של קסם בשלב הבתים של ליגת האלופות עם משחק חוץ מסקרן ומרגש מול צ'לסי בסטמפורד ברידג', והשוער הניגרי מספק פרגונים מקיר לקיר. "אני שמח עבור מכבי ת"א. עקבתי אחריהם באינטרנט, בטלוויזיה, בכל דרך", אמר בראיון לשליח ערוץ הספורט בליל, אני כל כך מאושר בשבילם. הבית שלהם קשה מאוד, שזה הגיוני כי בכל זאת היו בהגרלה קבוצות מהטופ האירופי, אבל עדיין בכדורגל משחק אחד יכול לעשות את ההבדל. אני מאחל להם בהצלחה".
עברו שנתיים מאז שאניימה עזב בפעם האחרונה את הארץ, אחרי שעזר למכבי תל אביב לזכות באליפות ראשונה מזה עשור. בסיומה של אותה דרך נהדרת עם הצהובים, הניגרי חזר לליל ופתח הקיץ עונה חמישית במועדון הצרפתי. "ליל היא מקום נפלא, אני אוהב את החיים פה", סיפר השוער, "זאת אירופה, יש בליל רמה גבוהה של כדורגל והעיר היא נהדרת אשתי והמשפחה אוהבים את המקום. אנחנו שמחים".
"אני מתגעגע למזג האוויר בישראל, כי אי אפשר להשוות. גם לאוכל - אלה שני דברים שאתה לא יכול לקנות לעולם", נזכר אניימה בימים שטופי שמש במזרח התיכון, "מתגעגע לאנשים, פגשתי בישראל כל כך הרבה חברים טובים. זה חסר לי, אבל אלה החיים. אני מדבר עם כמעט כולם ממכבי תל אביב ועם עוד הרבה אנשים בישראל. זה כמו בית שני שלי. ניגריה היא הבית הראשון, ישראל השני וליל היא בית השלישי שלי".
"ידענו איזה כישרון יש לזהבי"
כשאניימה יביט לאחור על הקריירה שלו הוא ייזכר בלא מעט שחקנים גדולים, ואחד מהם יהיה כמובן ערן זהבי. הרומן בין השניים החל עוד בהפועל תל אביב, במדיה חלקו השניים דאבל ענק והופעה בשלב הבתים של ליגת האלופות, ולפני שנתיים, כאמור, גם אליפות במכבי. היום אניימה במחוזות אחרים וזהבי מתכונן לעוד הופעה בצ'מפיונס. "אני כל כך שמח עבורו", אמר השוער בן ה-33, "הוא בחור צעיר שרוצה ללמוד, שרוצה להצליח ולעשות דברים גדולים. אני שמח מאוד בשבילו, מברך אותו ומאחל לו להגיע לרמות יותר גבוהות מהכדורגל הישראלי".
"זהבי הבקיע שערים חשובים עבור הפועל בזמנו, שערים במוקדמות האלופות ובמשחקים הגדולים", שחזר אניימה, "ידענו אילו איכויות יש לו, איזה כשרון יש לו. הוא נתן משחקים גדולים עם הפועל בצ'מפיונס, כולל שער גדול נגד ליון. אני לא מופתע שהוא מתפוצץ עכשיו".
מקרוב ומרחוק, גם אניימה ראה את המהפכה שעשה ג'ורדי קרויף במכבי תל אביב. "הוא כמו חבר, אח. אנחנו חולקים אותה פילוסופייה", סיפר, "הוא דבר טוב שקרה לכדורגל הישראלי. למכבי יש מזל גדול שיש לה את ג'ורדי, הוא עושה משהו נפלא שם. אני שמח שזה קורה לבית השני שלי. אני לא אומר שג'ורדי הוא הסיבה העיקרית להעפלה לבתים כי יש למכבי קבוצה טובה עם הרבה כשרונות, אבל ג'ורדי עשה משהו מדהים, משהו שם השתנה. הוא זה שמדבר עם השחקנים ומחבר אותם. הוא עושה עבודה נהדרת, אני מקווה שיהיו עוד כמו ג'ורדי בכדורגל הישראלי".
"מרגיש רע עבור חואן פאבלו"
כשנשאל אניימה אם הוא מעוניין לשתף זיכרון אחד מישראל, הוא רמז על זיכרון לא נעים במיוחד, אבל העדיף שלא לחשוף. "אני לא רוצה לפתוח מחדש פצעים", אמר הניגרי וחזר שוב לגילויי האהבה לישראל. אני אוהב את מכבי, את הפועל, את ישראל. אם תהיה לי אפשרות לחיות שם אחרי הכדורגל, זה מה שאעשה. זה החלום שלי, אני אומר את זה לכולם בליל, באמת. אם יום אחד המדינה תגיד 'וינסנט, בוא קח את הדרכון', באמת זה כמו בית בשבילי. אני אוהב את החוף, את החיים".
כשוער אל שוער, אניימה מזדהה עם כאבו של חואן פאבלו, ששוחרר ממכבי רגע אחרי ההעפלה לשלב הבתים. "אני חושב שזה חבל שהם החליפו את השוער, אבל אני לא במכבי ואני לא זה שמקבל החלטות. ג'ורדי וההנהלה יודעים בדיוק מה הם עושים, אני לא יכול לשפוט אותם. הם יודעים בדיוק מה טוב למכבי. אני מרגיש רע עבור חואן פאבלו, הוא עשה את העבודה ושיחק בכל המשחקים ובום - אתה בחוץ. אלה החיים. אני יודע שג'ורדי לא מקבל החלטות רעות. ג'ורדי ומיץ' יודעים מה הם עושים".
לאניימה היה עוד מסר אחד לאוהדים שלו בישראל. כן, זה שוב היה מסר של אהבה. "אני אוהב אתכם, אני מתגעגע ומקווה שיום אחד אוכל לחזור לבלומפילד ולצעוק 'יאללה מכבי, יאללה הפועל, יאללה בני יהודה'. אני באמת אוהב את ישראל, זה חלק ממני. אני מדבר עם משה דמאיו כמעט כל יום, הוא נתן לי את הזדמנות חיי. הוא כמו אבא בשבילי. אני מדבר עם הרבה אנשים, עם חזי מגן. הייתי מדבר עם ניצן שירזי, שינוח על משכבו בשלום. החבר'ה האלו עשו אותי למה שאני היום, אני מתגעגע אליהם כל כך".
