"יונייטד צריכה לחזור להיות הקבוצה מספר 1 באנגליה"
דווייט יורק האגדי התארח באולפן ליגת האלופות לראיון מיוחד. על המהפך עם יונייטד בגמר 99' ("הייתה תחושת הקלה"), היחסים על פרגוסון ("יכול עדיין להרים אליו טלפון כל יום. הוא דמות אב") וגם, הרגע הגדול בקריירה שלו: "לשמוע את ההמנון במונדיאל 2006"
לא כל יום נוחתת בישראל אגדת כדורגל. בטח שלא אחת שזכתה בטרבל עם מנצ'סטר יונייטד ושיחקה באחד הגמרים הגדולים ביותר בליגת האלופות. דווייט יורק נחת בישראל במסגרת קמפיין של "הייניקן" והתארח באולפן ליגת האלופות לצד מודי בר און ופרשנינו נדב יעקובי ונדבר מלר לשיחת עומק. שחקן העבר מטרינידד וטובאגו סיפר על התחושות לאחר הגמר ההיסטורי, היחסים המורכבים עם אלכס ופרגוסון והרגע הכי גדול ביותר בקריירה שלו.
יורק החל את הקריירה הבינלאומית שלו באסטון וילה, שם שיחק כעשור במהלכו נכנס לתודעה האנגלית, כשהבקיע 73 שערים. לאחר מכן, בשנת 1998, עבר למנצ'סטר יונייטד והיה שותף לזכייה ההיסטורית בטרבל, כשהוא כובש 52 שערים ב-4 שנים אצל השדים האדומים. הוא עזב את יונייטד ב-2002 ואז החלה הירידה, כשעבר בין בלקבורן, ברמינגהאם, סידני שבאוסטרליה וסיים את הקריירה במדי סנדרלנד.
מה אתה עושה בימים אלה?
"יש לי לוח זמנים עמוס מאוד. קודם כל אני שגריר של מנצ'סטר יונייטד ומטייל הרבה בעולם במסגרת העבודה שלי. בנוסף, אני עובד ב'סקיי ספורט' הבריטי כפרשן כבר כמה שנים טובות. מאז הפרישה ועד היום לא עזבתי את העיר מנצ'סטר. אני גר בשכנות לחברי הטוב אנדי קול. הוא עבר השתלת כליה לאחרונה, ובדיוק ביקרתי אותו השבוע. הוא מרגיש טוב יותר ומשתקם".
יורק סיפר על מולדתו, טרינידד וטובאגו, מדינה קטנה באיים הקאריביים.
"אנחנו מדינה קטנה של 1.2 מיליון אנשים. זו מדינה שמחולקת לשני איים. האחד יותר מיושב ועם חופים יפים. השני יותר תיירותי עם מסיבות ומסעדות. יש לנו את הרוגע והכיף שלנו ואולי בגלל זה אמרו עליי שאני אוהב לחגוג במהלך הקריירה שלי".
כזכור, עונת 98-99' הייתה עונה היסטורית עבור יונייטד, שזכתה בטרבל, כולל המהפך הזכור בגמר הצ'מפיונס. במבט לאחור, איך חווית את העונה המדהימה הזאת. והאם העובדה שלא הצלחת לכבוד בגמר השפיעה עליך במידה כלשהי?
"צריך מזל בחיים ולי היה מזל גדול שהצטרפתי ליונייטד בזמן הנכון ביותר. לזכות בכל התארים בעונה אחת זה היה משהו מדהים. בהיסטוריה של יונייטד יש כל כך הרבה רגעים גדולים, ואנחנו עשינו רגע היסטורי ב-99'. המשחק גדול ממני, זה לא רק אני (על כך שלא הבקיע בגמר). זו הקבוצה. בגמר לא הבקעתי ואולי טיפה התאכזבתי, אבל זכינו בטרבל, אז זה לא משנה. ידענו שעשינו משהו מיוחד. אם מסתכלים על העונה הזאת, אז היו הרבה משחקים שהיה נראה שאנחנו עומדים להפסיד, ובסוף ניצחנו. זה היופי גם של פרגוסון. הוא לימד אותנו שאנחנו צריכים לשחק תמיד עד השנייה האחרונה. המשחק לא הסתיים עד השריקה האחרונה".