בקיץ 2009 הופיע שלט חוצות ענק בדינסגייט, הרחוב המרכזי של העיר מנצ'סטר. השלט היה בצבע תכלת, התנוססה עליו דמותו של קרלוס טבס ומעליו הכתובת: "ברוך הבא למנצ'סטר". צריך לזכור, טבס, שעד אז כיכב במדי מנצ'סטר יונייטד, חצה את הכביש, תרתי משמע, וחתם בקבוצה הפחות מפורסמת ומצליחה של העיר.
אלכס פרגוסון, אז עדיין המנג'ר הכל יכול ביונייטד, הגיב: "זה מה שסיטי עשו? מדובר במועדון קטן עם מנטליות קטנה. הם רק מדברים כל הזמן על מנצ'סטר יונייטד. הם לא מסוגלים אחרת".
בתקופה ההיא באמת שאי אפשר היה להשוות בין שני המועדונים. מנצ'סטר יונייטד הפכה תחת הנהגתו של "פרגי" לקבוצה הטובה ביותר בהיסטוריה של הכדורגל האנגלי. ב-22 העונות שבין 1991 ל-2013 היא זכתה ב-13 אליפויות וסיימה עוד 9 פעמים במקום השני. רק שלוש פעמים בתקופה הזו היא לא סיימה בין שתי הראשונות. לכך, צריך להוסיף כמובן את הזכיות בליגת האלופות ב-1999 וב-2008 ועוד שתי הופעות בגמר, ב-2009 וב-2011.
סיטי? בחלק מהשנים הללו הקבוצה התכולה של העיר אפילו לא הייתה בפרמיירליג. על תארים ומאבקי צמרת בכלל לא היה על מה לדבר וגם לא על השתתפות בצ'מפיונס.
פחות משבע שנים עברו מאז האמירה המזלזלת ההיא של פרגוסון, שבהמשך גם אמר על סיטי שהם "השכנים הרעשניים". כלומר: הנובורישים מחוסרי התרבות, שיש להם כסף והם מנופפים בו ברעש ובצילצולים. פחות משבע שנים והמהפך כמעט והושלם. מנצ'סטר סיטי היא הקבוצה הבכירה בעיר וכנראה תמשיך להיות כזו גם בשנים הבאות, במיוחד כאשר לקבוצה יגיע המאמן שנחשב בעיני רבים למספר אחד בעולם כולו, פפ גווארדיולה.
גם יונייטד רצתה את פפ, אבל הקטאלוני בחר בסיטי. ויש אמירה חזקה יותר מזו לגבי מערך הכוחות החדש בעיר? יהיו רבים שיבואו ויאמרו שהמהפך הזה החל ב-2008, כשהכסף הגדול הגיע למנצ'סטר סיטי, כסף שאיתו נרכשו שחקני חיזוק מעולים. זה נכון. אבל זה יהיה קצת מגוחך אם אוהדי ואנשי מנצ'סטר יונייטד, עדיין הקבוצה עם ההכנסות הגדולות ביותר בכדורגל האנגלי, ישתמשו בטיעון הזה.
ב-2011 מנצ'סטר יונייטד עדיין הייתה הקבוצה המובילה בעיר כשזכתה באליפות וסיטי סיימה במקום השלישי. עונה לאחר מכן המהפך התחולל בדרך הדרמטית ביותר, עם שער הניצחון של סרחיו אגוארו בתוספת הזמן של המשחק האחרון של העונה מול קוויינס פארק ריינג'רס.
אם השער הזה לא היה נכבש, יונייטד של פרגוסון הייתה מוכתרת שוב כאלופה. אבל אגוארו כבש וסיטי חגגה אליפות מתוקה מאין כמותה: גם התואר וגם מניעת האליפות מיונייטד באופן דרמטי שכזה. זו הייתה העונה שבה מנצ'סטר סיטי ניצחה את מנצ'סטר יונייטד 1:6 באולד טראפורד, תוצאה שעד לפני כמה שנים נחשבה למדע בדיוני.
לכאורה, עונה לאחר מכן הסדר חזר. יונייטד הייתה האלופה וסיטי סיימה במקום השני, אולם אלו היו הימים האחרונים של פרגוסון כמנג'ר ולאחר עזיבתו המהפך הושלם. אליפות ב-2014 (יונייטד סיימה במקום השביעי), סגנות בעונה שעברה (יונייטד סיימה רביעית), והנה עכשיו, סיטי בחצי גמר ליגת האלופות, רחוקה 180 דקות מהגמר הגדול במילאנו. יונייטד, כזכור, לא עברה אפילו את שלב הבתים.
מנצ'סטר סיטי בונה את עצמה באופן הדרגתי בשנים האחרונות כדי להפוך לאחת הקבוצות הגדולות באירופה. לכן הגיעו למועדון אנשי ברצלונה לשעבר, המנכ"ל פראן סוריאנו והמנהל הספורטיבי צ'יקי בגיריסטיין. ועוד מעט יגיע גם גווארדיולה. האקדמיה שסיטי בנתה עולה ופורחת ואומרים שכיום ילדי האיזור מעדיפים אותה על פני האקדמיה של מנצ'סטר יונייטד.
יונייטד אומנם העפילה לגמר הגביע האנגלי, אך העונה הזו נחשבת לכישלון. עדיין לא ברור אם לואיס ואן חאל יעזוב, אם ז'וזה מוריניו יגיע. בקיצור: אי ודאות באולד טראפורד, בעוד שבאיתיחאד הדברים הרבה יותר ברורים.
אוהדי יונייטד יתנחמו אולי בכך שיש להם עדיין הרבה יותר אוהדים. בעולם זה ברור, אבל גם בעיר עצמה. והם יודעים שאין שום סיכוי שבראייה ההיסטורית מנצ'סטר סיטי תהיה גדולה מהם. גם לא בעוד 100 שנה. אבל כשמדברים על כאן ועכשיו, אין לאף אחד ספק: מנצ'סטר סיטי היא הקבוצה מספר אחת בעיר. ואין שום סימן שזה הולך להשתנות.
