פחות זה יותר: הקאמבק המפתיע של ויניסיוס
אחרי שנראה רע מאוד בפתיחת העונה, הואשם בפיטוריו של אלונסו והתמודד עם בוז מחריש אוזניים בברנבאו, ויניסיוס שב ליכולת שהביאה אותו נגיעה מכדור הזהב. מה השתנה בריאל?
בכנות? קצת נמאס לשמוע על ויניסיוס ג`וניור. לכן אפשר וצריך להעריך את כל מי שנכנסו לכתבה הזאת, בטח אחרי השנתיים האחרונות. מאז אי-הזכייה שלו בכדור הזהב אשתקד אליה הגיע כפייבוריט הברזילאי נכנס לסחרור אישי ומקצועי גדול, כשהוא נראה כמו צל חיוור של השחקן שהוביל את ריאל מדריד לזכייה בליגת האלופות לפני פחות משנתיים.
היה קשה להתעלם מהביקורת, ובצדק. שפת הגוף שלו הייתה רעה. הכדורגל היה רע, החשק הספורטיבי היה רע. היה מפתה לתאר את ריאל מדריד בתור מי שמצאה מלך חדש, קיליאן אמבפה, ורוצה לזרוק את המלך הישן שלה לערב הסעודית. כך זה נראה בעידן צ`אבי אלונסו, כשבתקשורת הספרדית אף מיהרו לסמן את ויניסיוס בתור מי שאשם בפיטוריו של המאמן. לא בטוח שהם טועים.
לפני שנגיע לפתרון, נתמקד בבעיה. צ`אבי אלונסו הציב את ויניסיוס לתקופה קצרה באגף ימין, לאחר מכן בודד אותו באגף. אחרי עונה רעה הוא הרגיש שקיליאן אמבפה מתפקד כמרכז העניינים (ובצדק, בכל זאת החלוץ הטוב בעולם) והוא נדחק החוצה. "הצטברה תחושת ניכור", אמר גילם בלאגה. "יהיה קשה לבנות גשר בין ויניסיוס למועדון".
אלונסו, מאמן כדורגל טוב מאוד, ניסה לבנות בריאל מדריד מין גרסה של באייר לברקוזן משודרגת. קבוצה שבה שחקנים אמורים ללחוץ, להתאמץ בהגנה, לכסות שטחים ולשחק אחד בשביל השני. הוא ניסה לשלוט בשחקנים שלו, עד שבסופו של דבר הם התמרדו נגדו והובילו לסיום דרכו בקבוצה. אימוני וידאו ארוכים ודרישות משמעתיות, בסופו של דבר, הובילו לפיצוץ.
במהלך ה-1:2 על ברצלונה, ויניסיוס הוחלף בדקה ה-72 ואמר "לך לעזאזל" למאמנו. ריאל לא גיבתה באופן פומבי את המאמן שלה, ויני התנצל לאחר מספר תנועות ידיים וחזר לקבוצה. חודשיים וחצי לאחר מכן, אלונסו שילם במשרתו. מעט פשוט מדי להגיד שהיה מדובר במעין אולטימטום שהוצב ע"י ויניסיוס. רוב אוהדי ריאל, אגב, רצו לראות אותו הולך.
ויני התמודד עם בוז בעוצמה של 83 דציבלים במגרשו הביתי, רעש של שואב אבק, בניצחון על לבאנטה. הוא תועד בוכה במנהרת השחקנים, כשקיליאן אמבפה מנסה לנחמו. מאבק השליטה מעולם לא נראה תלוש יותר. הנה אמבפה, הכוכב הגדול והחדש, מנסה לנחם את מי שנראה כמו כוכב העבר. הדרך למטה לאל-הילאל או פלאמנגו נראתה קצרה מאי פעם. ראינו את ניימאר, רוביניו ורונאלדיניו עוברים אותו דבר לקראת סוף שנות ה-20 שלהם. מה מונע את זה מוויניסיוס?
האפיזודה הקצרה עם אלונסו אולי לימדה אותנו משהו על ויניסיוס, ומשהו בכלל על ריאל מדריד. מאמנים שמנסים לשלוט בהכל, כמו אלונסו וכמו רפא בניטז בזמנו, לא בהכרח מצליחים. ריאל לא צריכה טקטיקן, אלא פסיכולוג מהסוג של זידאן, שלא אימן בשום קבוצה אחרת בקריירה, או קרלו אנצ`לוטי. השחקנים יודעים איך לשחק כדורגל.
למרות זאת, הם עדיין צריכים שיאמנו אותם. ויניסיוס השלים תשעים דקות בשבעה משחקים אצל ארבלואה, הפעם הראשונה בקריירה בה זה קורה לו. השניים קרובים מאוד אחד לשני, כשוויניסיוס קפץ והלך לחגוג עם ארבלואה את השערים, לא דבר של מה בכך ושינוי כיוון חד ביחס לקודמו. בהתחשב בזה שרודריגו וג`וד בלינגהאם בחוץ, ושקיליאן אמבפה לא כשיר לחלוטין, ריאל צריכה את ויניסיוס בשיאו בשבועות הקרובים.
הוא לא רחוק מכך. "ויניסיוס השתנה", נכתב בספרד. "שמחת החיים חזרה אליו. ריאל איבדה אותו וקיבלה אותו חזק יותר, פיזית ונפשית כאחד". ארבלואה אמר שהוא רוצה את השחקנים הכי טובים על הדשא, ושליטתו ויניסיוס, טיבו קורטואה, פדה ואלוורדה, קיליאן אמבפה וג`וד בלינגהאם הם 5 מ-10 הטובים בעולם. לפני חודש בלבד המשפט הזה היה מופרך לחלוטין.