תנו לה שקט: בית"ר ירושלים מגלה סימני בגרות

בקיצור, בית"ר הוכיחה לעצמה שכשהיא רוצה - היא גם יכולה. שתהליכים ארוכים ולא פשוטים, כמו החלפת הזרים והאפשרות לתת זמן להתאקלם, יכולים לקרות אפילו בבית"ר. הרבה דברים בריאים ונכונים קורים במועדון בשנים האחרונות - לדעתי, זה הדבר הבריא מכולם. הבגרות הקולקטיבית של המערכת, שלאט לאט מפסיקה לתת לרחוב לנהל אותה. בית"ר היא תמיד מועדון שבו לקהל יש השפעה רבה, אבל נראה - לפחות בינתיים - שיש מי שמצליח לעצור אותה בזמן. להיות מחוברת לקהילה מאוד, אבל גם לדעת מתי לא להקשיב - כשהקולות הופכים לצורמים.

עוד מעט, בית"ר ירושלים תקבל הזדמנות לרשום עוד פרק בסיפור שלה. גמר גביע הטוטו נגד הפועל תל אביב יהיה מאתגר מאוד, אך טומן בחובו גם הזדמנות לסמן קו חדש בבניית תור הזהב הבא של המועדון הצהוב-שחור. אבל גם אם זה לא יילך ובית"ר תפסיד, אסור שבית"ר תפסיד את הדברים החיוביים שקורים בה. התהליך הוא ארוך, ומפרך, ויהיו בו עוד סיבוכים - כי אלה החיים של בית"ר, תמיד, כמועדון. אבל חשוב שהיא תלך בו עד הסוף. כי כשאתה נשאר על הגלגל, כידוע, הוא יכול לקחת אותך הכי גבוה שאפשר.